בגידה במולדת היא רשעות נפש קיצונית. פרסומים נבחרים

מבוא: מולדת ... במילה הזאת הכל הוא בית ההורים, והשמים שמעליו, חברים ובני משפחה, במילה אחת, כל העולם. מלמדים אותנו לאהוב את המולדת בגן ובבית הספר, אבל לדעתי אי אפשר ללמד את זה בכוונה.

אפשר להיות פטריוט נלהב בימי שלום, אבל בזמן מלחמה וסכנה אפשר לבגוד במולדתו מפחד מוות.

הנשמה האנושית נפתחת לעתים קרובות רק ברגע של סכנה, וחושפת את הכי לא מושך, את השפל ביותר. זה המקום שבו חשוב להיות מסוגל להישאר אנושי. נשמה טהורה, אמיצה, תתגבר על פחד וייאוש בפני עצמה. שפלות הנפש, פחדנותה, מביאה למעשים נמוכים.

טיעונים: צ'רנישבסקי לא אמר בטעות: "בשביל בגידה במולדת יש צורך בשפלות נפש יוצאת דופן". אכן, יוצא דופן. ניקולאי Vasilyevich Gogol בסיפור "" מדבר על בגידה מפלצתית במולדתו. אנדריי, הבן הקוזק, לא איים בעונש מוות. הוא לא עונה, לא הוכה. הוא שכח מאמו, אביו ואחיו. שכחתי מאחים לנשק, מהגבורה והתהילה הקוזקים. הוא חצה את כל חייו - למען ילדה חסרת כבוד. הו, הפולקה הערמומית אהבה את מולדתה, לא חסכה את כבוד העלמה שלה - הזמן לא היה שלנו! - למען הצלת בני ארצם. מה עם אנדרו הנתעב? היה - לוחם אמיץ, הפך - לטיפש מסונוור ולבוגד, חרפה לארצו.

מדבר על בגידה במולדת ופושקין אלכסנדר סרגייביץ' ב"". אלכסי שבברין, שלא כמו אנדריי, חשף את השפל של נפשו בכל יום. מה שווה רק את ההתנהגות שלו עם מאשה, אותה הוא אוהב! כמה נוראה אהבתו של אדם רע. שברין, אציל וקצין, נועל נערה צעירה חסרת הגנה ומרעיב אותה. לכן, אין להתפלא על בגידתו במולדת בשעת הסכנה, שכן היא טבעית.

גיבור הסיפור "חי וזכור" מאת ולנטין רספוטין לא הראה את עצמו בשום צורה. אנדריי גוסקוב נלחם, נפצע. הוא תיעב משמעת צבאית והפך לעריק. ביחס לאשתו, חסרת אונים וחסרת הגנה במשפחת החותן, בא לידי ביטוי כל האגואיזם שלו, חוסר הבושה שלו. הוא כל כך טועה, כל כך אכזרי וחייתי שאין מילים. הציל את חייו המגוחכים, הוא גרם למות אשתו נסטיה והתינוק שטרם נולד.

סיפורו של V. Bykov "Sotnikov" מציג דוגמה ברורה להתנהגותם של שני אנשים שונים במצב אחד. סוטניקוב אומר על עצמו שהוא פרטיזן, שרוצה להציל אנשים חפים מפשע. הדייג, כל כך בטוח בעצמו, מתגלה כפחדן פחדן. ראוי לציין שהראש, שהואשם על ידי ריבק בשותפות לפולשים, התגלה כעליון מוסרית על המאשים שלו.

סיפורו של מ' שולוחוב "" מספר את סיפורו של חייל לא בולט, רגיל אנדריי סוקולוב. נלכד, הוא מסרב לשתות עבור גרמניה הנאצית. זה לא מספיק, כי לוחם לא חמוש הוא חסר הגנה לחלוטין מול האויב. חסר הגנה, אבל לא מאופק. אנדריי סוקולוב לא חושב אחרת, הוא לא מעלה על דעתו שאפשר לפעול אחרת. נאמנות כזו למולדת מעוררת כבוד מהקומנדנט לאסיר שלו. סוקולוב נשאר לחיות.

מסקנות: אני חושב שאתה לא יכול להמשיך עם הפחדים והרצונות שלך. האדם נוצר לאדם מכוח הרצון שלו. מה שהופך אדם לאזרח טוב וראוי הוא האהבה למולדת והנאמנות אליה.

הצעות מחיר למאמרים

נאמנות/בגידה למולדת, חובה ציבורית . בגידה במולדת דורשת שפלות נפש קיצונית. (כתיבה פילוסופית נ"ג צ'רנישבסקי) יש רק פשע אחד שאי אפשר לגאול - זו בגידה במדינתו. את המולדת אי אפשר לשנות, אפשר רק לבגוד בה. אדם שבאמת אוהב את המולדת יודע תמיד את המחיר שלה (E.V. Gushchina) בורות, אנוכיות ובגידה הם שלושת האויבים הבלתי ניתנים לגישור של הפטריוטיות. (ענייני צבא ומדינה ארמניים. Garegin Nzhdeh) אם הצבא הקדוש צועק: "זרוק לך את רוס', חי בגן עדן!", אני אגיד: "לא צריך גן עדן, תן לי את המולדת שלי." - אוהב את המולדת, להיות בלתי מושחת ואמיץ, להיות נאמן לו, גם במחיר חיים. (פילוסוף צרפתי (ג'יי-ג'יי רוסו) אני מבין נאמנות כנאמנות למולדת, ולא למוסדותיה ולשליטיה. המולדת היא אמיתית, מתמשכת, נצחית; אתה צריך להגן על המולדת שלך, אתה צריך לאהוב אותה, אתה צריך להיות נאמן לזה; מוסדות אבל זה משהו חיצוני, כמו בגדים, ובגדים יכולים להישחק, להיקרע, להפוך לאי נוחות, להפסיק להגן על הגוף מפני קור, מחלות ומוות.

חלק ראשי
מושגים כמו "כבוד", "חובה" תמיד היו רלוונטיים והפכו למרכז עלילות היצירות הספרותיות. אחת מיצירות אלו היא...
אוֹ
הנושא ......... הוא נושא מרכזי ביצירתם של סופרים ומשוררים רבים.
אוֹ
הבעיה........... הדאיגה כותבים רבים. מתייחס אליה ו(שם הכותב) ב"***"

טיעונים

היחס למולדת הוא אחד הנושאים המרכזיים של הספרות הקלאסית, שניתן לחשוף בדרכים רבות. אולי הסיפור של נ.ו. גוגול "טאראס בולבה" הוא הדוגמה הבולטת ביותר להגיון על נאמנות ובגידה במולדת. הדמויות הראשיות של היצירה - טאראס בודבה, אוסטאפ ואנדריי - לוחמים אצילים אמיצים. הם נלחמים באומץ למען מולדתם, הם חברים אמיתיים, לעולם אינם מקבלים רגליים קרות בקרב. אוסטאפ נבחר כאטמאן כי הוא קר רוח בקרב, יודע לראות סכנה ולקבל החלטות במהירות. והוא מת כמו גיבור אמיתי. במהלך העינויים, האויבים לא שמעו אפילו אנקה אחת. אוסטאפ נשאר נאמן לארץ המולדת, למשפחה ולחברים.
אנדריי, בנו הצעיר של טאראס, היה גם לוחם אמיץ, אבל הוא נמשך מהקרב עצמו. בו שמע "נגינת הכדורים והחרבות", וכאשר אשה פולנייה יפה ביקשה ממנו עזרה, בגד בחבריו וניגש לצד האויב. טאראס לא יכול לסלוח לבנו על בגידה והורג את אנדרי. הקוזקים שמרו על אהבתם לארץ מולדתם, נאמנות לעמם, ולכן אי אפשר היה להביס אותם.

אוֹ
אחת היצירות הללו היא הרומן מאת א.ס. פושקין - "בתו של הקפטן". הדמות הראשית של המוצר היא יאבל. פיוטר גריניב, אציל צעיר, קצין. עקרונות מוסריים הוטבעו בו מילדותו המוקדמת. כשהוא שולח את בנו לצבא, האב נותן לו עצות נבונות - להגן על הכבוד. פיטר ממלא אחר עצה זו, למרות כל הקשיים והטעויות. במהלך מרד פוגצ'וב, גריניב נשאר נאמן לחובה, לשבועה, לארץ המולדת. כאשר פוגצ'וב כובש את המבצר, לתושבים יש ברירה: להישאר נאמנים לחובה ולמות, או להפר את השבועה, אבל להישאר בחיים. מפקד המבצר ואשתו סירבו להכיר בריבון כמתחזה ומתו. ופיטר ג'י הציל סיכוי משמח ואת היכולת של פוגצ'וב להיות אסיר תודה. בפגישות הבאות עם פוגצ'וב, פיטר עונה לו ישירות ובתקיפות שלעולם לא ישרת מתחזה, כי הוא נשבע אמונים לקיסרית ומוכן לקבל את "ההוצאה להורג האכזרית ביותר". המחבר מפגין תקיפות יוצאת דופן בשמירה על נאמנות לעקרונות, למילה, להבטחות בדמותו של פיוטר גריניב.

סיכום
הכל במבוא רק במילים אחרות

ניקולאי גברילוביץ' צ'רנישבסקי אמר פעם: "בשביל בגידה במולדת יש צורך בשפלות קיצונית של הנפש". כדי להבין מה רצה המחבר להעביר לנו, יש להבין את משמעות הביטויים "בגידה במולדת" ו"שפל הנפש". בגידה היא מעשה שנעשה במזיד על ידי אזרח המדינה תוך פגיעה בריבונותה, בשלמותה הטריטוריאלית או בביטחון המדינה ובהגנה שלה.

לדוגמה: מעבר לצד האויב, מסירת סודות מדינה או צבא, זומם לתפוס את השלטון. כדי לעשות את כל האמור לעיל, על פי ניקולאי גברילוביץ' צ'רנישבסקי, אתה צריך רשעות נפש קיצונית, כלומר, להיות במצב נפשי כזה שבו המצפון, הכבוד והיושר מאבדים כל משמעות.

אני לא יכול שלא להסכים עם האמירה של ניקולאי צ'רנישבסקי. בחיבור שלי, תוך שימוש בדוגמאות מהחיים והסיפורת כטיעונים, אנסה להוכיח את דעתי.

הבה נפנה לסיפורו של וסילי בייקוב "סוטניקוב". הפעולה מתרחשת במהלך מלחמת העולם השנייה. סוטניקוב וריבק הם פרטיזנים המוטלים על מנת להשיג מזון.

כשהגיעו לכפר, מצאו את הצריף של הזקן ולקחו משם כבשה. כשהם נעו מעבר לשדה, סוטניקוב וריבק הבחינו על ידי הגרמנים, שהחלו לירות כדי להרוג, ובכך פצעו את סוטניקוב. אבל, למרבה המזל, הפרטיזנים הצליחו להימלט, ובבוקר הגיעו לכפר הבא, שם פגשה אותם ילדה קטנה. לאחר ארוחת הערב, ריבק מבחין בגרמנים בחלון, ואז דמצ'יקה, פילגש הבית, אומרת להם להתחבא בעליית הגג, אך הגרמנים מוצאים ועוצרים את סוטניקוב, ריבק ודמצ'יקה בעצמה. במהלך החקירה סוטנקוב מתענה בשבירת אצבעותיו ובשליפת ציפורניו, וריבק, בתשובה לחקירה, ניסה להתלונן ולא להרגיז את החוקר, לאחר שקיבל הצעה לשרת את גרמניה הגדולה במשטרה, אליה ריבק. מסכים. אז התקבלה פקודה לתלות את כל האסירים, מלבד ריבק, שאחרי כמה דקות עזר לסוטניקוב לטפס אל הלולאה. ריבק קיווה שעם כל סיכוי טוב, הוא יוכל לברוח ולא לשרת את הגרמנים, סיפור אחד מסתיים בכך שריבק, לאחר ניסיון התאבדות לא מוצלח, הבין שאין דרך לברוח מהמערכת הזו. הוא הראה את השפלות הקיצונית של הנפש, שעליה דיבר ניקולאי צ'רנישבסקי. כשהוא חושב רק על עצמו, הוא בגד לא רק בסוטניקוב, שנידון למוות, אלא גם בגד במולדתו, והסכים לשרת את המשטרה הגרמנית.

בואו נוסיף עוד טיעון. לשם כך, הבה נזכור את הסיפור הקשור לגנרל ולסוב, שהשתתף במלחמת העולם השנייה. אנדריי אנדרייביץ' ולאסוב פיקד על צבא ההלם השני של חזית וולכוב, שהשתתפה במבצע ההתקפי של לובן. הכוחות פרצו בהצלחה את הגנות האויב וחדרו עמוק לטבעו. אבל, בהיעדר כוח למתקפה נוספת, הצבא היה במצב קשה, וכתוצאה מכך הוא הובס, ואנדריי ולאסוב עצמו נתפס, שם הסכים לשתף פעולה והסכים לשתף פעולה עם הנהגת השלישית רייך, בראש צבא השחרור הרוסי, שהיה מורכב מחיילים סובייטים שבויים. ב-1946 הוא הורשע באשמת בגידה, נשלל מדרגתו הצבאית, פרסי מדינה והוצא להורג בתלייה. אנדריי אנדרייביץ' ולאסוב הוכיח את עצמו כאדם ירוד. הוא לא רק בגד במולדתו בכמה מהרגעים הקשים ביותר עבורה, אלא גם ניהל פעילות צבאית נגד מדינת הולדתו.

לסיכום כל האמור לעיל, ברצוני לומר שבגידה, למרבה הצער, הייתה, היא ותמיד תהיה. באמצעות הדוגמאות של הגנרל ולאסוב וריבק מהסיפור "סוטניקוב", אפשר להגיע למסקנה שאנשים שחושבים רק על עצמם במצב קשה, שמוכנים לבגוד בידידות, במולדתם, ייענשו במוקדם או במאוחר בכל מקרה. .

עודכן: 2017-11-20

תשומת הלב!
אם אתה מבחין בשגיאה או בשגיאת הקלדה, סמן את הטקסט ולחץ Ctrl+Enter.
לפיכך, תספק תועלת שלא יסולא בפז לפרויקט ולקוראים אחרים.

תודה לך על תשומת הלב.

ציטוטים לחיבור האחרון בכיוון "נאמנות ובגידה".

1. נאמנות/בגידה.

אמון הוא סימן לאומץ, ונאמנות היא סימן של כוח. (מריה אבנר אשנבך)
אפשר לסלוח על בגידה, אבל טינה לא. (א. אחמטובה)
איך אתה יכול להתמודד עם מישהו שאתה לא יכול לסמוך עליו? אם לעגלה אין סרן, איך אפשר לנסוע בה? (קונפוציוס)
מי שמעולם לא נשבע אמונים, הוא לעולם לא ישבור אותה. (אוגוסט פלטן)
אושר צריך נאמנות, חוסר מזל יכול להסתדר בלעדיו. (סנקה)
רק פעם אחת אנחנו מאבדים חיים ואמון. (פובליוס אדוני)
קביעות היא הבסיס לסגולה. (או. בלזק)
להיות נאמן זו סגולה, לדעת נאמנות זה כבוד. (מריה אבנר-אשנבך)
בלי קביעות לא יכולה להיות אהבה, לא ידידות, לא סגולה. (ד. אדיסון)
לב אציל לא יכול להיות בוגד. (או. בלזק)
את הבגידה הקלה ביותר כלפינו אנו שופטים הרבה יותר בחומרה מאשר הבגידה הכי ערמומית כלפי אחרים. (F. La Rochefoucauld)
בעולם הזה אני מעריך רק נאמנות. בלי זה, אתה אף אחד ואין לך אף אחד. בחיים, זה המטבע היחיד שלעולם לא יפחת. (ויסוצקי ו.ס.)
הבגידה מקורה בלב לפני שהיא מתבטאת בפעולה. (ג'יי סוויפט)
הקוראים יכולים לשנות את הכותב ככל העולה על רוחם, אך הכותב חייב תמיד להיות נאמן לקורא. (W.H. Auden)
בגידות מבוצעות לרוב לא מתוך כוונה מכוונת, אלא על ידי חולשת אופי. (F. de La Rochefoucauld)
נאמנות, שניתן לשמור עליה רק ​​במחיר של מאמץ רב, אינה טובה יותר מבגידה.
(F. de La Rochefoucauld)
בוגדים מתעבים אפילו על ידי אלה שהם משרתים. (Tacitus Publius Cornelius)

2. נאמנות / בגידה בתחום האהבה.

בדרישת הנאמנות - תאוות הבצע של הבעלים. היינו מוותרים ברצון על הרבה אלמלא החשש שמישהו אחר ייקח את זה (O. Wilde)
אהבה נאמנה עוזרת לעמוד בכל הקשיים. (פ. שילר)
אם אשתך בגדה בך, אז תשמח שהיא בגדה בך, ולא במולדת. (א.פ. צ'כוב)
לעתים קרובות אנשים בוגדים למען השאפתנות, אבל אז הם לעולם לא יבגדו בשאפתנות למען האהבה. (F. de La Rochefoucauld)
קביעות היא החלום הנצחי של אהבה. (Vauvenargue)
הם אוהבים את אלה שהולכים לבגוד, אבל הם שונאים את אלה שכבר בגדו. (ד"ר ארקדי)
כדי להציל אהבה, אסור לשנות, אלא לשנות.? (ק. מליקאן)
אי אפשר לקוות לנאמנות נשית; שמח שמסתכל על זה באדישות. (א.ס. פושקין)
כשאתה אוהב, אתה לא רוצה לשתות מים אחרים מלבד אלה שאתה מוצא במעיין האהוב עליך. נאמנות במקרה הזה היא דבר טבעי. בנישואים חסרי אהבה, תוך פחות מחודשיים, מי המעיין הופכים למרים. (שטנדל)
בסיס האהבה, התנאי הראשון שלה הוא אמונה, נאמנות ללא תנאי ומסירות. אהבה אמיתית אינה עיוורת, להיפך, היא עלולה לפקוח את עיניו של אדם בפעם הראשונה. הבגידה הקלה ביותר של אדם אהוב, אם היא קרתה במוקדם או במאוחר, היא בגידה מוחלטת בכל דבר, מההתחלה, היא הורסת לא רק את העתיד, אלא גם את העבר, כי זה אומר שכל יום של חיים מלאים אמון היה שקר והלב הוליך שולל. מי שלא היה נאמן לפחות פעם אחת, מעולם לא היה נאמן. (דייוויד סקוט)

3. נאמנות/בגידה למולדת, חובה ציבורית.

בגידה במולדת דורשת שפלות נפש קיצונית. (נ.ג. צ'רנישבסקי)
יש רק פשע אחד שאי אפשר לגאול - זו בגידה במדינה, אי אפשר לשנות את המולדת, אפשר רק לבגוד בה. אדם שבאמת אוהב את המולדת תמיד יודע את המחיר שלה ... כדי להביע את דעתך, אין צורך להיות אדם מפורסם ... (E.V. Gushchina)
בורות, אנוכיות ובגידה - אלו הם שלושת האויבים הבלתי ניתנים לגישור של הפטריוטיות. (Garegin Need)
אין רעיון גבוה יותר מאיך להקריב את חייך, להגן על אחיך ומולדתך. (פ.מ. דוסטויבסקי)
אתה לא יכול להיות גיבור שנלחם נגד המולדת שלך. (הוגו ו.)
האם אפשר לברוח מעצמך על ידי עזיבת המולדת שלך? (הוראס)
אם הצבא הקדוש צועק: "זרוק את רוס', חי בגן עדן!", אני אגיד: "לא צריך גן עדן, תן לי את המולדת שלי." (ס.א. יסנין)
חובתו של כל אחד היא לאהוב את מולדתו, להיות בלתי מושחת ואמיץ, להישאר נאמן לה, גם במחיר חיים. (ג'יי-ג'יי רוסו)
אני מבין נאמנות כנאמנות למולדת, ולא למוסדות ולשליטיה. ארץ האם היא אמיתית, מתמשכת, נצחית; יש להגן על המולדת, לאהוב אותה, להיות נאמן לה; מוסדות הם משהו חיצוני, כמו בגדים, ובגדים יכולים להישחק, להיקרע, להיות לא נוחים, להפסיק להגן על הגוף מפני קור, מחלות ומוות. (מ' טווין)

4. נאמנות / בגידה ביחס לחבר, חבר וכו'.

תהיה נאמן למי שנאמן לך. (חלקה)
ובחברות, ובאהבה, במוקדם או במאוחר, מגיע הזמן לסגור חשבון. (ד.ב. שו)
בגידה של חבר היא הרבה יותר כואבת מבגידה של אדם אהוב, כי אתה פחות מצפה ממנו. (אטיין ריי)
לבגוד בחבר זה פשע
בלי תירוץ, בלי סליחה. (לופה דה וגה)
נאמנות היא מצוות החברות, הדבר היקר ביותר שאפשר לתת לאדם בכלל. (ע. טלמן)
חצי חבר, חצי בוגד. (ו. הוגו)
חבר לא נאמן הוא כמו צל שעוקב אחריך בזמן שהשמש זורחת. (ק. דוסי)
חסיד לך הוא חבר; שנבגד על ידך הוא אויב. (א. נדניאן)

5. נאמנות/בגידה ביחס לעצמו, לעקרונות המוסר של האדם, לייעודו, למטרותיו, למילה, לאמונות הדתיות וכו'.

היו נאמנים לעצמכם, ואז בדיוק כמו שהלילה בא בעקבות היום, נאמנות לאנשים אחרים תבוא בעקבותיו. (שייקספיר)
טיפש הוא האיש שלעולם לא משנה את דעתו. (וו. צ'רצ'יל)
מי שנאמן רק לעצמו הוא תמיד בוגד באחרים. (ל. סוחורוקוב)
מי שלעולם לא משנה את דעתו אוהב את עצמו יותר מהאמת. (ג'יי ז'וברט)
מי שבוגד בעצמו לא אוהב אף אחד בעולם הזה. (שייקספיר)
היו נאמנים לעצמכם, ואז בדיוק כמו שהלילה בא בעקבות היום, נאמנות לאנשים אחרים תבוא בעקבותיו. (שייקספיר)
אם הסתרת את האמת, הסתרת אותה, אם לא קמת מכיסאך ולא דיברת בישיבה, אם דיברת בלי לומר את כל האמת, בגדת את האמת. (ג'יי לונדון)
אבל עצוב לחשוב שלשווא ניתן לנו נעורים, שכל הזמן רימו אותה, שהיא רימתה אותנו. (א.ס. פושקין)
לשנות או לא לשנות זה לגמרי תלוי בך. העיקר לא לבגוד בעצמך, לא לבזבז על מה שבאמת לא נחוץ, ולהצליח לשמור על מה שבאמת יקר. (או. רוי)
להיות אותנטי פירושו להיות נאמן לעצמך. (אושו)
חיות הנפש אינה מציירת את האדם יותר מדי אם היא לא מלווה בנאמנות פסקי הדין. לא השעונים האלה טובים שעוברים מהר, אלא אלה שמראים את השעה המדויקת. (Vauvenargue)
המילה "נאמנות" גרמה נזק רב. אנשים למדו להיות "נאמנים" לאלף עוולות והפקרות. בינתיים, הם היו צריכים להיות נאמנים רק לעצמם, ואז הם היו מורדים במרמה. (מ' טווין)
בוגדים בוגדים בעצמם קודם כל. (פלוטרכוס)

6. נאמנות של בעלי חיים לבעליהם.

ווייט פאנג לא אהב את גריי ביבר - ובכל זאת נשאר נאמן לו בניגוד לרצונו, לכעסו. הוא לא יכול היה להתאפק. כך הוא נוצר. הנאמנות הייתה נחלתו של גזע ה-White Fang, הנאמנות הבדילה אותו מכל שאר החיות, הנאמנות הובילה את הזאב וכלב הבר אל האדם ואפשרה להם להפוך לחבריו. (ג'יי לונדון)
נאמנות היא תכונה שאנשים איבדו, אבל כלבים שמרו. (א.פ. צ'כוב)
אף כלב אחד בעולם לא מחשיב מסירות רגילה כמשהו יוצא דופן. אבל אנשים העלו את הרעיון לרומם את התחושה הזו של כלב כהישג רק בגלל שלא לכולם, ולא כל כך הרבה פעמים, יש נאמנות לחבר ונאמנות לחובה עד כדי כך שזהו שורש החיים, היסוד הטבעי של ההוויה עצמה, כאשר אצילות הנפש היא מצב מובן מאליו. (ג. טרפולסקי)
הרבה כבר נכתב על נאמנות כלבים, אבל נראה שאף אחד עדיין לא אמר שנאמנות היא אושר. מי שמשרת את מי שהוא אוהב כבר מקבל את שכרו. (ל' אשכנזי)
מי שחווה חיבה לכלב נאמן ואינטליגנטי, אין צורך להסביר באיזו הכרת תודה חמה היא משלמת על כך. יש משהו באהבה הבלתי אנוכית והבלתי אנוכית של החיה שכובשת את ליבו של כל מי שחווה יותר מפעם אחת את הידידות הבוגדנית והמסירות המתעתעת הטבועה באדם. (E.A. Poe)

בגידה במולדת דורשת שפלות נפש קיצונית. (נ.ג. צ'רנישבסקי)

יש רק פשע אחד שאי אפשר לגאול - זו בגידה במדינה, אי אפשר לשנות את המולדת, אפשר רק לבגוד בה. אדם שבאמת אוהב את המולדת תמיד יודע את המחיר שלה ... כדי להביע את דעתך, אין צורך להיות אדם מפורסם ... (E.V. Gushchina)

בורות, אנוכיות ובגידה - אלו הם שלושת האויבים הבלתי ניתנים לגישור של הפטריוטיות. (Garegin Need)

אין רעיון גבוה יותר מאיך להקריב את חייך, להגן על אחיך ומולדתך. (פ.מ. דוסטויבסקי)

אתה לא יכול להיות גיבור שנלחם נגד המולדת שלך. (הוגו ו.)

האם אפשר לברוח מעצמך על ידי עזיבת המולדת שלך? (הוראס)

אם הצבא הקדוש צועק: "זרוק את רוס', חי בגן עדן!", אני אגיד: "לא צריך גן עדן, תן לי את המולדת שלי." (ס.א. יסנין)

חובתו של כל אחד היא לאהוב את מולדתו, להיות בלתי מושחת ואמיץ, להישאר נאמן לה, גם במחיר חיים. (ג'יי-ג'יי רוסו)

אני מבין נאמנות כנאמנות למולדת, ולא למוסדות ולשליטיה. ארץ האם היא אמיתית, מתמשכת, נצחית; יש להגן על המולדת, לאהוב אותה, להיות נאמן לה; מוסדות הם משהו חיצוני, כמו בגדים, ובגדים יכולים להישחק, להיקרע, להיות לא נוחים, להפסיק להגן על הגוף מפני קור, מחלות ומוות. (מ' טווין)

נאמנות / בגידה כלפי חבר, חבר וכו'.

תהיה נאמן למי שנאמן לך. (חלקה)

ובחברות, ובאהבה, במוקדם או במאוחר, מגיע הזמן לסגור חשבון. (ד.ב. שו)

בגידה של חבר היא הרבה יותר כואבת מבגידה של אדם אהוב, כי אתה פחות מצפה ממנו. (אטיין ריי)

לבגוד בחבר זה פשע

בלי תירוץ, בלי סליחה. (לופה דה וגה)

נאמנות היא מצוות החברות, הדבר היקר ביותר שאפשר לתת לאדם בכלל. (ע. טלמן)

חצי חבר, חצי בוגד. (ו. הוגו)

חבר לא נאמן הוא כמו צל שעוקב אחריך בזמן שהשמש זורחת. (ק. דוסי)

חסיד לך הוא חבר; שנבגד על ידך הוא אויב. (א. נדניאן)

נאמנות/בגידה ביחס לעצמו, לעקרונות המוסר של האדם, לייעודו, למטרות, למילה, לאמונות הדתיות וכו'.

היו נאמנים לעצמכם, ואז בדיוק כמו שהלילה בא בעקבות היום, נאמנות לאנשים אחרים תבוא בעקבותיו. (שייקספיר)

טיפש הוא האיש שלעולם לא משנה את דעתו. (וו. צ'רצ'יל)

מי שנאמן רק לעצמו הוא תמיד בוגד באחרים. (ל. סוחורוקוב)

מי שלעולם לא משנה את דעתו אוהב את עצמו יותר מהאמת. (ג'יי ז'וברט)

מי שבוגד בעצמו לא אוהב אף אחד בעולם הזה. (שייקספיר)

היו נאמנים לעצמכם, ואז בדיוק כמו שהלילה בא בעקבות היום, נאמנות לאנשים אחרים תבוא בעקבותיו. (שייקספיר)

אם הסתרת את האמת, הסתרת אותה, אם לא קמת מכיסאך ולא דיברת בישיבה, אם דיברת בלי לומר את כל האמת, בגדת את האמת. (ג'יי לונדון)

אבל עצוב לחשוב את זה לשווא

נתנו לנו נוער

מה שבגד בה כל הזמן,

שהיא רימתה אותנו. (א.ס. פושקין)

לשנות או לא לשנות זה לגמרי תלוי בך. העיקר לא לבגוד בעצמך, לא לבזבז על מה שבאמת לא נחוץ, ולהצליח לשמור על מה שבאמת יקר. (או. רוי)

להיות אותנטי פירושו להיות נאמן לעצמך. (אושו)

חיות הנפש אינה מציירת את האדם יותר מדי אם היא לא מלווה בנאמנות פסקי הדין. לא השעונים האלה טובים שעוברים מהר, אלא אלה שמראים את השעה המדויקת. (Vauvenargue)

המילה "נאמנות" גרמה נזק רב. אנשים למדו להיות "נאמנים" לאלף עוולות והפקרות. בינתיים, הם היו צריכים להיות נאמנים רק לעצמם, ואז הם היו מורדים במרמה. (מ' טווין)

בוגדים בוגדים בעצמם קודם כל. (פלוטרכוס)

נאמנות של בעלי חיים לבעליהם.

ווייט פאנג לא אהב את גריי ביבר - ובכל זאת נשאר נאמן לו בניגוד לרצונו, לכעסו. הוא לא יכול היה להתאפק. כך הוא נוצר. הנאמנות הייתה נחלתו של גזע ה-White Fang, הנאמנות הבדילה אותו מכל שאר החיות, הנאמנות הובילה את הזאב וכלב הבר אל האדם ואפשרה להם להפוך לחבריו. (ג'יי לונדון)

נאמנות היא תכונה שאנשים איבדו, אבל כלבים שמרו. (א.פ. צ'כוב)

אף כלב אחד בעולם לא מחשיב מסירות רגילה כמשהו יוצא דופן. אבל אנשים העלו את הרעיון לרומם את התחושה הזו של כלב כהישג רק בגלל שלא לכולם, ולא כל כך הרבה פעמים, יש נאמנות לחבר ונאמנות לחובה עד כדי כך שזהו שורש החיים, היסוד הטבעי של ההוויה עצמה, כאשר אצילות הנפש היא מצב מובן מאליו. (ג. טרפולסקי)

הרבה כבר נכתב על נאמנות כלבים, אבל נראה שאף אחד לא אמר שנאמנות היא אושר. מי שמשרת את מי שהוא אוהב כבר מקבל את שכרו. (ל' אשכנזי)

מי שחווה חיבה לכלב נאמן ואינטליגנטי, אין צורך להסביר באיזו הכרת תודה חמה היא משלמת על כך. יש משהו באהבה הבלתי אנוכית והבלתי אנוכית של החיה שכובשת את ליבו של כל מי שחווה יותר מפעם אחת את הידידות הבוגדנית והמסירות המתעתעת הטבועה באדם. (E.A. Poe)
רשימת יצירות