כיצד ללמד את ילדך לבטא את רגשותיו. איך ללמד ילד לבטא את הרגשות השליליים שלו? איך ילד יכול לעזור לעצמו?

כמה קשה לפעמים להבין מה אדם מרגיש. ועוד יותר קשה להבין את הרגשות של הילד. בדרך כלל, חוויות הילדים הן מצביות במהותן ומשתנות במהירות, מבלי להשפיע על מצב הרוח הכללי של הפירורים. הרגשות של ילד יכולים להיות חיוביים או שליליים. הסיבה להופעתם של רגשות שליליים יכולה להיות טון מוגבר, האשמות ואיומים מצד מבוגרים, דרישות שהילד אינו יכול למלא, רצון שאינו יכול לספק, קונפליקט בו התינוק מעורב, או אפילו מצב לא נעים שהוא. מתבונן מהצד. ככל שהילד גדל, על הוריו ללמוד להבין בבירור מה התינוק מרגיש בכל מצב ספציפי, ואילו רגשות הוא חווה ביחס לאנשים.

רגשות אצל ילדים צעירים

מהם רגשות לילדים? התחום הרגשי של אדם הוא משהו מורכב ומגוון. עם זאת, ילדים נולדים עם רק תגובות רגשיות בסיסיות כמו פחד ואהבה. מאוחר יותר, ילדים לומדים לכעוס. הם חווים רגשות שליליים עזים כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. כבר בחודש השני לחייהם, תינוקות מבינים שהבכי שלהם עוזר להם למשוך את תשומת הלב של אמם. בנוסף, הם הופכים מודעים לצרכים בסיסיים כמו אוכל, חום, נוחות, שיווי משקל וחופש תנועה. אם משהו בעולם שלהם משתבש, הם מתחילים לבכות. ילדים מתנהגים כשהם רעבים או קרים, הם נבהלים מרעשים חזקים, הם נמנעים מהחתלה הדוקה. כל רגש אצל ילדים צעירים מלווה בהתרגשות כללית, עלייה בדופק ובנשימה, ברק בעיניים ולעיתים בלגימה. כמו כן, ילדים לעיתים קרובות נרעדים, מתחילים להשמיע צלילים פשוטים ולהניע את זרועותיהם.

אם בחודשיים הראשונים לאחר הלידה, רגשותיו של הילד אינם מסתובבים לשום מקום והם רק תופעת רפלקס, הרי שכבר בחודש השלישי לחייו, הילד מתחיל לחוות רגשות חיוביים בתקשורת עם אמו. הוא מפגין שמחה למראה הוריו, מביט לכיוונם, מחייך, הולך, מנופף בידיים וברגליים. הפירורים מפתחים את מה שנקרא "תסביך החייאה". זו תופעה מאוד שימושית שצריך לעורר כל הזמן. אם האם תמיד תשים לב ל"קריאות" של הילד לתקשר, הפירורים יפתחו פעילות מוטורית וקולית טובה יותר. בנוסף, חשוב להבין שהילדה בהחלט תתחיל לחזור על הבעות הפנים שלה אחרי אמה. אם היא כל הזמן תחייך, התינוק ילמד בקרוב מאוד לפתוח את הפה, להרים את הגבות ולקמט את אפה.

בגיל 5-7 חודשים הילד מתחיל לזהות אנשים מוכרים ולא מוכרים. הוא הופך ערני אם זר נכנס לחדר. ככל שהתינוק צובר יותר ניסיון, כך תגובותיו נעשות מגוונות יותר. הרגשות של ילדים בגיל הרך קשורים במידה רבה לעמדות שהם מקבלים מהוריהם. אם אמא כל הזמן דוחפת את אבא, ובכל פעם שהיא ממהרת לעריסה של התינוק בבכי הראשון שלו, התינוק יתחיל בקרוב מאוד לתת עדיפות לאמא. אם כלבים יורדים ממנו כל הזמן, הוא יפחד מהם. אם האם לא תמסור את הילד לאיש שבזרועותיה, הוא יתחיל להיזהר מכל הסובבים אותו. משישה חודשים ואילך, ההורים צריכים להיות מאוד קשובים לכל מה שהם עושים ואומרים. האופי העתידי של התינוק שלהם תלוי בזה. חשוב מאוד לא לשתול פחדים מיותרים, מיותרים על הילד. אבל מה שצריך לפתח אצל ילדים בגיל הגן הוא תחושת אהדה לאנשים. וככל שהתינוק פוגש יותר אנשים, כך הוא יהפוך להיות יותר פתוח ואדיב.

במחצית השנייה של התפתחותו, התינוק מתחיל לשחק עם הוריו ולגלות עניין קוגניטיבי. הוא חוזר על תנועות של מבוגרים ומשיב לבקשותיהם. משחקים פשוטים, כמו "אוקיי" או "קוקיה" גורמים לו להרבה רגשות חיוביים, שבאים לידי ביטוי בתגובה אלימה לכל מה שקורה. ככל שהורים משחקים יותר עם הילד, כך זה משפיע טוב יותר. בנוסף, הילד מתחיל לנסות לשמור את אמו בקרבתו. ואם קודם לכן הוצאת האם לחדר אחר לא נגעה בתינוק בשום צורה, כעת הוא מגלה חוסר שביעות רצון. יש לו רגשות כמו תסכול, קנאה, ביישנות, ביישנות בהתמודדות עם זרים ושמחה במהלך ביקור של אנשים שהוא מכיר. עולמו הרגשי של הילד מתרחב ומעמיק, ומאפשר להורים להתחיל לעסוק בגידולו.

התפתחות רגשות אצל ילד

לדברי פסיכולוגים, התפתחות הרגשות אצל ילד מחולקת ל-4 שלבים:

1. עד שנה
2. מ 1 עד 3 שנים
3. מ 3 עד 4 שנים
4. מגיל 4 עד 12

השלב הראשון הוא היווצרות רגשות בסיסיים. בשלב השני, הילד לומד לתקשר עם אחרים. בשלב השלישי, רגשותיו של הילד מפסיקים להיות תלויים בצרכיו. הם עוברים לשלב הבא. ובשלב הרביעי, בגיל מבוגר, מתרחשת היווצרותם של רגשות גבוהים יותר, המבוססים על שכל ישר ומסקנות הגיוניות. מעניין לדעת שאותם מצבים יכולים לגרום לרגשות שונים לחלוטין בגילאים שונים. לדוגמה, אם תרביץ לתינוק בן שנה, הוא יתחיל לבכות, אם תרביץ לילד גדול יותר, הוא יפגע בחזרה, ואם תפגע בתלמיד בית ספר, הוא בהחלט יכול להבין שלהכות בחזרה זה רע וזהו עדיף להתלונן למורה.

בגיל מבוגר יותר ההורים יכולים ליישם תרגילי רגש מיוחדים לילדים. ומעל לכל, עליהם ללמד ילדים להתמודד עם חוויות שליליות. כדי לעשות זאת, אתה צריך להיות איתם לעתים קרובות יותר. אם מבוגרים יכולים ליצור קשר נורמלי עם הילד, יהיה להם קל יותר להבין במה בדיוק בנם או בתם מרגישים. כדי להיפטר במהירות מהרגשות השליליים הגואה, אתה יכול להכות בכרית בידיים שלך, לזרוק צעצועים לאמבט מים, או לעמוד מול המראה ופשוט לחייך. כך, התינוק יבין מהר שחוויות לא נעימות הן זמניות, וילמד לעבור לחיובי. אבל זה אפשרי רק אם ההורים יודעים גם לשלוט ברגשות שלהם. לכן, אמהות ואבות צריכים להיות מאופקים ככל האפשר בנוכחות ילד, להימנע מדיבור גס וצרחות.

ילדים מביעים רגשות בפתיחות. הם צוחקים כל כך מדבק שהסובבים אותם לא יכולים שלא לחייך. הם מאושרים מאוד כשהם מצליחים בפעם הראשונה. בכעס, הם זורקים דברים, פועלים אם הם לא מקבלים את מה שהם רוצים, מתייפחים כשזה כואב. לא כל המבוגרים יודעים איך להגיב לטווח הרגשות הזה.

אנחנו מבינים את הנזק שהורינו עשו לנו בלי משים - הם רצו את הטוב ביותר עבורנו, אבל הזניחו את הרגשות שלנו, כי הם לא למדו איך לנהל את שלהם. ואז אנחנו בעצמנו הופכים להורים ומבינים איזו משימה קשה עלינו לעשות. איך להגיב לרגשות של ילדים, כדי לא להזיק? הבעיות שהם בוכים עליהן נראות לנו מגוחכות. כשהילדים עצובים אני רוצה לחבק אותם, כשהם כועסים אני רוצה לצעוק עליהם. לפעמים אתה רוצה שהילדים שלך יפסיקו להיות כל כך רגשיים. אנחנו עסוקים, אין זמן לנחם אותם. לא למדנו לקבל את הרגשות שלנו, אנחנו לא אוהבים לחוות עצב, כעס ובושה, ואנחנו רוצים להגן על הילדים מפניהם.

אנשים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יודעים לנהל רגשות ולהיפטר מהם בזמן

נכון יותר לא לאסור על עצמך רגשות, אלא לאפשר לעצמך רגשות עמוקים, להקשיב לרגשות שלך ולהגיב אליהם בצורה מספקת. לסלי גרינברג, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת יורק ומחברת הספר "טיפול ממוקד רגש: ללמד לקוחות להתמודד עם רגשות", אומרת שהסוד הוא אינטליגנציה רגשית.

אנשים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יודעים לנהל רגשות ולהיפטר מהם בזמן. זה מה שהורים צריכים ללמד. שלושה תרגילים שיעזרו בפיתוח אינטליגנציה רגשית אצל ילדים.

1. שם והסבר את הרגש

עזרו לילדכם לתאר את המצב ואת הרגשות שהוא מעורר. מזדהה. חשוב שילדים ידעו שהם מובנים. הסבירו שזה נורמלי שיש את הרגשות האלה.

למשל, הבן הבכור לקח מהקטן צעצוע. הצעיר היסטרי. אתה יכול לומר, "אתה בוכה כי אחיך לקח ממך את המכונית שלך. אתה עצוב על זה. במקומך, גם אני הייתי נסער."

2. הבן את הרגשות שלך

איך תרצו להגיב לחוויות של ילדכם? מה זה אומר עליך ועל הציפיות שלך? התגובה האישית שלך למצב לא אמורה להפוך לתגובה לרגשותיו של הילד. נסו להימנע מכך.

למשל, ילד כועס. אתה גם כועס ורוצה לצעוק עליו. אבל אל תיכנע לדחף. עצרו וחשבו מדוע הילד מתנהג כך. אתה יכול לומר, "אתה כועס כי אמא שלך לא מרשה לך לגעת בזה. אמא עושה את זה כי היא אוהבת אותך ולא רוצה שתיפגע".

ואז תחשוב למה התקף של כעס בילדות גרם לך לכעוס. האם אתה מרגיש שהילד שלך דוחה אותך כהורה? צרחות ורעש מעצבנים אותך? זה הזכיר לך מצב אחר?

3. למדו את ילדכם לבטא רגשות בצורה הולמת

אם הוא עצוב, אפשרו לו לבכות עד שהעצב יעבור. אולי רגשות יתגלגלו בגלים מספר פעמים. אם הילד כועס, עזרו להביע את הכעס במילים או בפעילות גופנית כמו קפיצה, ריצה, מעיכת כרית. אתה יכול לומר, "אני מבין שאתה כועס. זה בסדר. זה לא בסדר להרביץ לאח שלך. איך אפשר לבטא כעס בדרך אחרת?"

אינטליגנציה רגשית תגן מפני התמכרויות בבגרות

על ידי לימוד ילדך אינטליגנציה רגשית, אתה משפר את איכות חייו. הוא יהיה בטוח שרגשותיו חשובים, והיכולת לבטא אותם תעזור לבנות חברויות קרובות, ולאחר מכן מערכות יחסים רומנטיות, לשתף פעולה בצורה יעילה יותר עם אנשים אחרים ולהתמקד במשימות. אינטליגנציה רגשית תגן עליו מפני התמכרויות – דרכים לא בריאות להתמודדות עם חוויות – בבגרות.

מרינה סוזדלבה

במאמר של היום, אני רוצה להתמקד ללמד את הילד את הטכניקות של הולם ביטויי רגשות. כל ילד זקוק להורים שיסבירו לו כיצד לבטא אותם בצורה נכונה.

לעתים קרובות הילד עצמו אינו יודע כיצד להתמודד עם טינה, כעס וביטויים אחרים של רגשותיו. אבל המשימה של ההורים היא לא לדכא את הרגשות והרגשות של הילד, אלא ללמד אותם לשלוט ולנהל אותם בצורה נכונה.

איך התינוק מבטא רגשות?

רגשות הם חיוביים ושליליים כאחד. כמובן שכל הורה היה רוצה שילדו יחווה רק שמחה ולעולם לא יתעצבן. אבל האם אפשר לחיות בלי חוויות שליליות? התשובה לשאלה זו היא חד משמעית: לא. כל יום מלווים אותנו רגשות שונים שמבוגרים יכולים לשלוט בהם.

מה ניתן לומר על גילוי רגשות של ילדים? מגיל צעיר, התינוק יכול להראות אותם רק על ידי בכי. עבורו, הדמעות הן הזדמנות לדווח על כאב, גירוי, טינה ורגשות לא נעימים אחרים. אבל כשהילד גדל, צריך ללמד אותו איך לבטא את הרגשות השליליים שלו ומה הכי טוב לעשות במצבים כאלה. לעתים קרובות הורים טועים ואומרים לילדם:

• "אל תבכה",
• "תפסיק"
• "אם לא תפסיק, תיענש"
• "אל תעשה רעש" וביטויים דומים אחרים.

אבל רגשות נסתרים, אם לא הפעם, אז אחר, בהחלט ימצאו מוצא, ולמרבה הצער, לעתים קרובות מאוד בצורה של סימפטומים פסיכוסומטיים. הילד עלול, הוא עלול לחלות או להתחיל להתעייף במהירות. לכן, ההורים צריכים ללמוד את הדברים הבאים:

• לחוות כאב זה נורמלי. זה רק הכרחי לתת לו מוצא;
• בצורה של דמעות בינקות;
• בצורה של דמעות, כמו גם הבעת רגשותיהם כשהילד גדל ולומד לדבר;
• יש לשכנע את הילד שביטוי הרגשות הוא טבעי. עליו ללמוד להבחין, להבין ולהביע אותם. אבל הילד לא יכול ללמוד זאת בעצמו - ההורים חייבים לעזור לו בדוגמה שלהם;
• אם ההורים לא מאפשרים לתינוק לזרוק רגשות, אז הילד עלול להיות עצבני וחסר מנוחה.

איך לעזור לילדך לבטא את רגשותיו

1. יש להדגיש כי החוויות של הילד הן טבעיות למדי ואין בכך כל פסול. ביטויים מתאימים הם:

• "כן, אני מבין שאתה כועס..."
• "כמובן שאתה נעלבת ש..."
• "זה מביך כש..."
• "אתה כועס כי...", וכו'.

כך, ההורים עוזרים לילד להבין את הסיבה לחוויה שלו. אחרי הכל, לעתים קרובות ילד פשוט לא יכול לנסח את רגשותיו במילים.

2. הורים צריכים לקחת בחשבון את אופי ילדם. לדוגמה, צריך לתת לילד אחד לבכות, לילד אחר אפשר להסיח את דעתו או לשכנע אותו. אסור להפסיק לבכות בכל מחיר, לפעמים צריך לתת לתינוק זמן להירגע.

3. במקרה בו ביטוי הרגשות של הילד פוגע באנשים אחרים או הרסני, אז כדאי להראות לו שניתן להביע את רגשותיו בצורה אחרת. גם כאן צריך להתמקד קודם כל בילד עצמו. אם הוא כולרי מטמפרמנט, אז תן לו כרית, תן לו לנצח אותה. אם הוא פלגמטי, אולי יספיק לבכות בשקט מהצד.

אתה צריך להבין שלכל הילדים יש ביטוי פיזי של הרגשות שלהם. זה בדיוק גיל כזה ולא אומר בכלל שאחרי שהתבגר, הילד יעשה את אותו הדבר. אתה יכול לעזור לשחרור הרגשות באמצעות ציורים עם מברשת או עיפרון, פלסטלינה, צבעי אצבעות. הציעו לצייר "שמחה", "איש קטן ועצוב" וכו'. עזרו לילד וציירו איתו.

5. קחו בחשבון את העובדה שלתינוקות יש ערכים שונים ומה שלא משהו עבורכם יכול להיות עבורו כל העולם.

6. דברו על המצב וחפשו יחד פתרון. אם משהו נשבר, תקן אותו. אם הייתה מריבה אז הסבירו לילד איך לצאת מהמצב. מאוד בעסק הזה עוזרים למשחקי תפקידים. אם זה לא יוצא מיד כדי להעביר לילד, אז הסבירו את כל התהליך ברצף.

7. גם אם הילד סתם שובב, אין צורך לצחוק עליו, לקרוא לו בשמות או להתעלם ממנו. רק הסבר בשלווה מדוע לא תעמוד בגחמותיו. הדבר החשוב ביותר הוא לא לתת לעצמך מניפולציות, במיוחד בעזרת דמעות. אם אמרת "לא", אז בשום פנים ואופן זה לא יהפוך ל"כן". כאשר במעשיהם, הילד מפסיק מהר מספיק "לבחון אותם בכוח".

התקפי זעם של ילדים

לעתים קרובות הורים מתמודדים עם התקפי זעם של ילדים, אליהם הם אינם יודעים כיצד להגיב בצורה נכונה. אם ילדכם בוכה, עזרו לו במעשיכם. היו קרובים אליו, שב כך שתהיו קרובים אם הוא רוצה להתכרבל ולחבק אתכם.

התנהגות ההורים מושפעת לרוב מהסביבה. כדי שאנשים לא יחשבו שאת אמא רעה וגידלת את ילדך בצורה לא נכונה, ההורה מנסה בכל דרך לעצור את התקף הזעם אם זה קרה ברחוב. אבל זו גישה שגויה. ואכן, במקום לתת לילד לבכות ולהסיק מסקנות שהוא ממילא לא ישיג דבר בהתנהגות כזו, אתה ממהר לנחם אותו ולתת לו את מה שהוא מחפש. כתוצאה מכך, התקפי זעם מתרחשים שוב ושוב. לכן, אל תיכנע לפרובוקציות ואל תיתן לעצמך להיות מניפולציות. ואז הילד יבין אחת ולתמיד שהתקפי זעם לא יעזרו להשיג את מה שהוא רוצה.

לפיכך, יש צורך לתת לילד לזרוק את רגשותיו, לא ניתן לצבור אותם ולרסן. המשימה של ההורים היא לעזור להם לעשות זאת בצורה נכונה ושלווה, מבלי לפגוע בעצמם או באחרים. הקשיבו לילדכם, היו חברו ותומכים בו, מבלי לתת לעצמכם מניפולציות, ובקרוב תראו את התוצאות בעצמכם.

רעיונות נוספים כיצד ללמד את ילדך לבטא רגשות:

האם אתה רוצה לשחק עם ילדך בקלות ובהנאה?

אמא נלהבת של הבן אגורקה (25/01/2011) והתינוקת ואסיליסה (24/07/2015), פסיכולוגית, סופרת וראש הפרויקט "מועדון האמהות הנלהבות" (http: // אתר), מחברת המערכת של התפתחות הרמונית של הילד בבית, מגיש קורסים וסמינרים להורים ומחנכים, מומחה להתפתחות הילד במשחק, מחבר ספרים ומדריכים לביצוע פעילות התפתחותית עם ילדים.

מנקודת המבט של הביולוגיה, כל אורגניזם חי מסוגל להגיב לגירויים. עבור גוף האדם, תגובה זו תהיה רגשות. כל יום כולנו חווים מגוון מאוד שונה של רגשות, חלקם אנו מבטאים במילים או במעשים, וחלקם אנו מתאפקים, כי מסורות החברה שלנו קובעות זאת. פסיכולוג הילדים פאבל טרונטאייב חולק המלצות כיצד ללמד ילד לשלוט בעצמו ולהראות באופן סביר את רגשותיו.

איך לפתח שליטה עצמית

בגיל 5-6 הילד כבר מתחיל לגבש את יסודות היכולת לשליטה עצמית, וזהו הבסיס ליכולת לנהל את עצמו ואת רגשותיו. פיתוח זה פשוט יחסית: בשביל זה . אתה יכול להשתמש במשחקי לוח עם חוקים. אם הילד לא יציית להם, אז הוא לא יוכל לנצח או אפילו להיות מודר מהמשחק.

גם משחקי תפקידים מעולים. כאשר ילד עושה את מה שקובע המשחק, למשל, מעמיד פנים שהוא זקיף שלא צריך לזוז, הוא חווה רגשות אמביוולנטיים. מצד אחד, הוא רוצה ליהנות, אבל הוא חייב לעמוד בשקט; מצד שני, הוא מתמודד עם תפקידו, וזה מביא לתחושת סיפוק עמוקה. לכן, תוך כדי משחק, הילד לומד שליטה עצמית.

ישנם גם משחקים מיוחדים שיוצרים שרירותיות אצל ילדים, למשל "רמזור": למנהיג יש שלושה טבליות צבעוניות. כשהוא מראה ירוק, אתה יכול לקפוץ ולצרוח, צהוב - אתה צריך להפוך לעכבר, אדום - להקפיא. אם לילדים מודרניים היו יותר משחקי תפקידים, היו להם פחות בעיות עם שליטה עצמית.

איך ללמד ילד לשלוט בעצמו

לא תמיד הבעת רגשות אלימה של ילד היא בעיה שדורשת פתרון דחוף, הכל תלוי בטמפרמנט. יש ילדים שהם רגשיים מטבעם, וקשה לעשות משהו בנידון, וזה לא תמיד הכרחי: זו מערכת העצבים שלהם, וזו לא פתולוגיה. השאלה היא לעזור להם לנהל את עצמם טוב יותר ולהימנע מהשלכות חמורות. הסיבה לאזעקה היא מצבים שליליים ממושכים או בהירים מדי (התקפי זעם, שינויים פתאומיים במצב הרוח) בכל גיל.

יש לקבל רגשות...

היו רגישים לרגשותיו של ילדכם ואל תזניחו אותם. תן לו לא לשמוע ממך משפטים כאלה: "אין ממה לפחד", "", "זה שטויות, תירגע." עם הצהרות אלו, נראה שאנו שוללים מהילד את הזכות לחוות רגשות. ואם הם מדוכאים, אז הרגשות הופכים לבלתי נשלטים, גורמים לבושה ומובילים ללחץ מיותר על מערכת העצבים.

חשוב מאוד לומר לילד שיש לו את הזכות לחוות מגוון רגשות. בשום מקרה אסור לקרוא לרגשות כלשהם בלתי מקובלים: "אתה לא יכול לכעוס", "האם אפשר לדאוג ככה?" במקום זאת, זה עשוי להיות בלתי מקובל להפגין רגשות מסוימים בנסיבות מסוימות. למשל, כשאימא לא קנתה צעצוע שילד רצה, הוא עלול לכעוס עליה – זה טבעי עבורו. אבל אין לו זכות להכות אותה בגלל זה.

... להבחין ולהביע מילולית ...

עזרו לילדכם לבטא את רגשותיו באופן מילולי. נתחו אותם יחד: "את כועסת, נעלבת כי..." חשוב שהתינוק יהיה מודע למה שקורה לו, למה הוא חווה רגשות כלשהם. כשתחושה מאופיינת איכשהו בקול, היא כבר נשלטת בחלקה. אם לא תשימו לב לכך, הילד ירגיש כמו בים גועש, לא יודע לאן לזוז ומה לעשות.

תנו לילדים את ההזדמנות להתיז רגשות, לשמוח ולהיות עצובים ללא הערות הוריות. אפשר אפילו לצייד איזושהי פינה שבה הילד יכול להביע את הכעס או השמחה האלימה שלו, לקפוץ ולרוץ, לקרוע נייר וכדומה. לדעתי הדרך הקלה והיעילה ביותר היא לתת לילדים איזשהו משחק איתם ברחוב כדי שסערת הרגשות שעוברת עליהם לא מכאיבה להם ולסובבים אותם.

עבור ילדים רבים, משחקי יריות במחשב הופכים לפורקן והזדמנות להקהות תוקפנות. לא הייתי ממליץ להשתמש בהם כדרך לזרוק רגשות כשמדובר בילדים בני 5-6 (ואפילו 14): הם עדיין לא מסוגלים להבין עד הסוף את ההבדל בין המשחק למציאות, והתוקפנות לא עובדת. החוצה, אבל התעצם.

… לנתח

הילד עצוב? אל תגיד לו: "אל תהיה עצוב", כי הוא כבר עצוב. עדיף להסיח את דעתו, לשחק איתו ולהקפיד לומר שהתחושה שהוא חווה תחלוף עם הזמן. מצד אחד, אנחנו מראים לילד שאנחנו לא רק חווים רגשות: אנחנו יכולים וצריכים לדבר עליהם. מצד שני, אנחנו נותנים לו עצות חשובות: אתה צריך להיות מסוגל להחליף, ולא להיתקע ולייסר את עצמך. וגם - לנקוט בצעדים אקטיביים לשינוי המצב.

איך ילד יכול לעזור לעצמו?

מגיל 5-6 תוכלו ללמד את ילדכם דרכי הרפיה מסוימות שיאפשרו לו לשלוט בעצמו ברגעים של רגשות עזים ולא להיכנע לרגשות. זה יכול להיות תרגילי נשימה, ועיסוי עצמי, ואפילו משחק דמיון. למשל, אם הילד מאוד, הוא יכול לדמיין את עצמו כמלך, ואת הקהל כנתינים, וזה יעזור לו להירגע מעט.

יש להכיר בכל מצב רגשי, להכיר בסיבות שלו, ולנסות עוד להתמודד איתו ולהסיק מזה כמה מסקנות.

כיצד משפיעה התרבות על אופן ביטוי הרגשות?

האם יש צורך לגשת אחרת להכלה של רגשות חיוביים ושליליים? זה יותר עניין תרבותי, ובחברה שלנו נותנים יותר תשומת לב לביטויים שליליים. בתרגול שלי, לא פגשתי ילדים שהוריהם יתארו את הבעיה כך: "הוא מאושר מדי באלימות".

אבל לפעמים זו יכולה להיות בעיה. לדוגמה, אם תלמיד מאוד שמח על משהו נכון בשיעור, סביר להניח שהוא לא יוכל לקפוץ ולרקוד בכיתה - זה לא מתקבל. כאן יבואו לעזרתו שיטות ההרגעה העצמית שכבר הזכרתי: ספרו לעצמכם עד עשר, עצרו את הנשימה. במקרים מסוימים, חשוב להיות מסוגל להכיל רגש, כלומר להתיז אותו החוצה לא מיד, אלא מאוחר יותר, כשהזמן עובר, ולמצוא דרך לבטא אותו.

ופחות להביע רגשות, וכל. אלה מסורות תרבותיות, ודי קשה לעשות משהו בנידון. אם תלמיד כיתה ה' בוכה מול בני גילו, סביר להניח שהדבר ייתפס כחולשה, הזדמנות לבדיחות, ויוריד משמעותית את מעמדו. אבל גם דיכוי של עצב וכעס חזק הוא בלתי אפשרי: זה מוביל לבעיות רגשיות ולהשלכות חמורות יותר, עד להפרעות נפשיות. הנער חייב לדעת שיש לו את הזכות לחוות כל רגשות והזדמנות לבטא אותם - איפשהו במקום בטוח, למשל בבית, ליד הורים ידידותיים שתמיד יקשיבו לו.

יחס רגיש לרגשות שלו ויכולת לנהל אותם הן תכונות חשובות ביותר שאינן מתעוררות מעצמן. עזרו לילדכם להקשיב לעצמם ולהחזיק ברגשותיו.