האם גבר יכול להיות מורה? אחד למיליון

עם CHBN DBCE VPMSHIE ULBTSH. POB HIPDYMB Y UBDYLB. OP 4 ZPDB OBBD LPZDB X OII RPDOSMY b/RM POB U HDPCHPMSHUFCHYEN FHDB CHETOKHMBUSH U OERMPIP PRMBBYUYCHBENPK TBVPFSCH. th ChPF TBOSHIE S YUBUFP UMSCHYBMB TsBMPVSHCH CHPURYFBFEMEK (BUP NOPZYNY NSCH DTHTSYN) ABOUT b/RM, OP LFP VSCHMP DBCHOP. b RPUMEDOYE ZPDSHCHOY TBH OILFP OE BYLOHMUS POYLPK/RM. y BCCHEDHAEBS אודות UPVTBOYY RPDYUETLOKHMB, UFP TBVPFOILY RPMKHYUBAF DPUFPKOHA PRMBFH b UCHPK FTHD. ה TBVPFBAF X NEOS DCHE RPDTHZY H PDOPN UBDYLE. rPYUENH SOE DPMTSOB YN CHETIFSH?

S FPCE CHUEZDB ZPCHPTA UFP RPMHYUBAF DPUFPKOHA b/R, RPFPNKh UFP EUMY TBVPFOIL UYUYFBEF UCHPA b/R OEDPUFPKOPK, FP RHUFSH IDEF FHDB ZDE EZP DPUFPYOUFCHP PGEOSF CHCHE. U DEFSHNY TBDY PDPMTSEOIS OE TBVPFBAF! SOE UYUYFBA Ъ/R OYELPK, OP 30LY OB THLY OE RPMHYUBA DBTSE S LBL THLPCHPDYFEMSH. RTENYY VSCCHBAF, OP OE FBL YuBUFP, YuFPV ChPURYFBFEMSH NPZ ULBBFSH, UFP RTENYS LFP YuBUFSH EZP ETSENEUSYUOPK b/R. ZHPODSCH H CHUEI TBOSCHE, LPOEYUOP, OP PE NOPZYI HUTETSDEOYSI TBKPOB b/R EEE OYCE NPYI. CHPURYFBFEMSH U CHCHUYN PVTBCHBOYEN Y 1LBFEZPTYEK Y UVBTSEN VPMEE 10MEF RPMHYUBEF 28-29FSHCHU ZTSOSCHNY, About THLY UPPFCHEFUFCHEOOP NEOSHIE. NM.CHPURYFBFEMSH 16FSHCHU ZTSOSCHNY. VPMSHIE IPFEMPUSH VSH Y LFP CHHRPMOE RPOSFOP, RTY LFPN OYLPK Y/ROE UYUYFBA, OP Y RPDDETSYCHBFSH YMMAYYY, YuFP CHUE CHPURYFBFEMY RPMKHYUBAF 30LKh UFBVIMFBA, OE UY. UFP OE UPPFFCHEFUFCHHEF DEKUFCHYFEMSHOPUFY!
RU. TEYUSH P ZPTPDE (OE PVMBUFY)

NPTsEF CH UEMSHULPK NEUFOPUFY OBDVBCHLY EUFSH? CHSH OCHETOPE CH LKHTUE. dBCE CHPF RTP PVEUREYEOOYE UBDYLB. RETCHSHCHK IPDYM FBL DEOSHZY אודות YZTHYLY UDBCHBMY RPUFPSOOP. UEKYUBU UEZP FPMSHLP OEF, ULBBMY PYUEOSH IPTPYEE ZHOBOUYTPCHBOIS. fbl

S RPFPN HCE OYCE HCHYDEMB UFP TEYUSH PV PVMBUFY IDEF. FBN DTHZBS UYUFENB. LBLBS OE BOBA, OP FYUOP YOBS. PDOBUOP EUFSH OBDVBCHLB b UEMSHULHA NEUFOPUFSH (RP BLPOH). EEE UMSCHYBMB ABOUT LKhTUBI, UFP VSCHMY LBLIE FP DPRMBFSCH, LPFPTSCHE OBSCCHCHBMY ZHVETOBFPTULYNY. RPFPNKh RP PVMBUFY CHRPMOE CHPNPTsOP, SOE CH LKhTUE.

X OBU FPTSE CHUEZDB ЪBCHEDHAEBS ZPCHPTYF,UFP X OBU OERMPIYE BTRMMBFSCH) OH B UFP EEI NPTSOP ULBBFSH) CHUE CHUY RPOYNBAF Y IDHF TBVPFBFSH DEKUFCHYFEMSHOP OENOPMBZBCHYBMY F H OBU RPMHYUBEF CH UTEDOEN 17 FSC. THVMEK, PVSCHUOSCHK ZPTPDULPK UBDYL, RPFPNKH Y HDYCHMSEF CHSHCHULBJSCHCHBOIS MADEK, YuFP Kh ChPURYFBFEMEK IPTPYE BTRMMBFSCH.

FBL, FHF UFP U YUEN UTBCHOYCHBFSH. CH 2012ZPDH b/r VSCHMY RPNEOYFE LBLIE? VBPCHSHCHK PLMBD 5FSHCHU. FPZDB DEKUFCHYFEMSHOP SHCHOL OE RPCHETOHMUS VSH ULBBFSH UFP b/R DPUFPKOBS. POB DECUFCHYFEMSHOP VSCHMB OYLBS. OSHOEYOAA b/R CHPURYFBFEMS OYLPK S OBCHBFSHOE NPZH. FP YuFP REDBZPZ DPMTSEO RPMKHYUBFSH VPMSHIE RP OSCHOOEYOYN READING B ב- HYUEFPN OSCHOEYOYEK OBZTHЪLY - DB. OP PDOBUOP OE OYLBS. NPMPDPK UREGYBMYUF VE CHCHUYEZP PVTBPCHBOYS DEKUFCHYFEMSHOP RPMHYUBEF NEOSHIE DTHZYI. FPMSHLP TBOYGB ЪB PVTBPCHBOYE UPUFBCHMSEF 20%. OBDVBCHLB NPMPDPNKh VEI Ch.P. 700THV, Ch.P. YuHFSH VPMSHYE (OP YI FIYI OEPPMSHYI OBLTHFPL Y OBVEZBAF UHNNSC), UFYNKHMYTHAEIE OB PVEYI PUOPCHBOYSI (X NEOS PLPMP 10), UFBTsB RPLB OEF, OB LBFEZFFPTYA OBDP. UBNBS OYLBS b/R X NPMPDPZP UREGYBMYUFB UPU UTEDOE-UREG PVTBCHPCHBOYEN, OP LFP PVSCHYuOP DECHPYuLY, LPFPTSCHE RPLB EEE PF UENSHY OE PFRPYULCHBMYUSH. RPFPN PRETSAFUS))). OP CHEDSH NPMPDPK UREGYBMYUF CH VPMSHYYOUFCHE RTPZHEUUK RTYNETOP UFPMSHLP Y RPMHYUBEF RETCHSHCHE ZPDSHCH. SOE VETKH H TBUYUEF 12YUBUPCHSCHE TBVPYYE DOY YMY YEUFYDOECHOHA TBVPYUKHA EDEMA VEHYUEFB RTBDOYLPCH Y PFRHUL H 2OEDEMY H ZPD LBL YUBUFP VSCCHBEFY CH LPNNETYZUEBO. FHF HCE VPMEE HNEUFOP VHDEF UTBCHOYCHBFSH UFPYNPUFSH YUBUB Y HYUYFSHCHBFSH UPPFOPIEOYE קריאת FTHDB Y PFDSHIB H ZPDH.
RU. CHUEZDB HNYMSAF PFUEFSHCH UPVYTBENSCHE OBYYN THLPCHPDUFCHPN RP UTEDOEK b/R H HUTETSDEOYY. OBYVPMEE CHSHCHUPLYE GYZHTSCH RPLBJSCHCHBAF HUTETSDEOYS, ZDE VPMSHYPK DEZHYGYF LBDTPCH Y MADY CHSHCHOHTSDEOSCH RP 12YUBUPCH TBVPFBFSH. ЪBFP GYZhTSCH RP Ъ/R PK LBLIE LTBUICHSHCHE RPMHYUBAFUS.

OH OE CHUEZDB TSE "CHSHCHOKHTSDEOSCH", UFP OY ZPCHPTY
NSC RETEYMY H OPCHSCHK UBD
X OBU ЪDEUSH CHEUSHNB UFTBOOBS UYUFENB: CH UFBTPN S RTYCHSHLMB L FPNKh, UFP DCHB CHPURYFBFEMS (PDOB DP FYIPZP YUBUB, DTHZBS - U PVEDB
+RPNPEOIL
CH OPCHPN - CHUEZDB PDOB CHPURYFBFEMSH (בשעה 7:00 בבוקר 17.30) + RPNPEOIL, FBLBS UYUFENB chp chuei zthrrbi CH UBDH
EUFSH RPDNEOOBS CHPURYFBFEMSH, OE BLTERMEOOBS OY BL LBLPK ZTHRRRPK, LPFPTBS DOK 5-6 H NEUSG UBNEOSEF CHPURYFBFEMS CH LBTsDPK Y ZTHRR (DMS UPVMADEOYK OPTN fl)

TBZPCHPTYMBUSH LBL-FP U CHPURYFBFEMSHOYGEK OBYEK (POB NPS TPCHEUOYGB), RPYUENKh FBL. POB PFCHEFYMB, UFP FBLPK CHBTYBOF YI (CHPURYFBFEMEK) VPMSHIE HUFTBYCHBEF, YUEN LPZDB DCHB CHPURYFBFEMS ABOUT ZTHRRH, F.L. RTY FBLPN TBULMBDE POY UHEEUFCHEOOP VPMSHIE RPMHYUBAF. y ffp yi chshchvpt. sFP S YUYUFP L UMPCH "CHSHCHOKHTSDEOSCH". OE CHUEZDB, YOPZDB UBNY IPFSF

FBL X ChBU 10YUBUPCHPK TETSYN TBVPFSCH. FFP OE CHPURYFBFEMY FBL IPFSF. B TEZYN TBVPFSCH FBLPC. POY OE UNPZHF CHSHTBVPFBFSH 36YUBUPCH CH OEDEMA, EUMY UBD TBVPFBEF OE 12, B 10.5YUBUPCH. RTY 12YUBUPCHPN TETSYNE H YFBFOPN TBURYUBOYY DBEFUS 2UFBCHLY אודות ZTHRRH, F.E. 7YU12NYO U RETEUNEOLPK CH 2YUBUB CH OBYVPMEE UMPTSOSCHE TETSYNOSCHE NPNEOFSHCH. RTY TETSYNE 10.5YUBUPCH - 1.5UFBCHLY אודות ZTHRRH VSCHMP. F.E. PYO CHPURYFBFEMSH VEZHOPL NETS ZTHRRBNY. F.L. ENH OE ICHBFBEF OPTNSCH YUBUPCH ABOUT PDOPC ZTHRRE Y DPVYTBEF ABOUT DTHZPK. YOBYUE HOEZP OE VKhDEF RPMOPK UVBCHLY, B VKhDEF 0GEMSCHI ITEO DEUSFSHI UVBCHLY YOE VKhDEF UFBTsB About CHSCHUMKhZH MEF (PO IDEF FPMSHLP U RPMOPK UVBCHLY CH REOUYPOOPN UFBCHLY CH REOUYPOOPN ZNPHFTPOPN). FBL UFP FHF VE CHBTYBOFCH. LFH NBTBNBFYUOHA NETH CHCHEMY H 90ZZ DMS LLPOPNYY VADCEFB. H RPUMEDOEE CHTHENS OE YOFETEUPCHBMBUSH TETSYNPN Y LPMYUEUFCHPN UFBCHPL FBLYI HUTETSDEOYK (X NEOS 12YUBUPCH). OP PYUEOSH ZMHVPLP UPNOECHBAUSH, UFP RTY OSHOEYOYI VADTSEFBI RTY UPLTBEEEOOPN ZTBZHYLE TBVPFSCH HUTETSDEOYS, ENH ЪBMPTSYMY UFBCHPL LBL About 12YUBUPCHPK. OSHHOYUE Y FBL LBTsDShKK ZPD LBLHA OIVKhDSH DPMTSOPUFSH, DB PFPTSNKhF. UFP OY ZPD, FP אודות הקרן UFTPLH NEOSHY.
RU. ULPTEE CHUEZP CHPURYFBFEMY RTPUFP OE CH FENE RPYUENKH H YI FBL, BRETECHPDSF CHUE CH DEOSHZY, F.L. DEKUFCHYFEMSHOP PDOB UVBCHLB UFPYF DPTPTSE, YuEN 0.5-0.75. FHF SING RTBC. OP RETEUNEOLB HOYI RTPUFP OE BMPTSEOB CH OPTNKh YUBUPCH.

ביפן, בכל גן ילדים חייבים להיות לפחות 25% מורים גברים. בגרמניה, כרגע מדובר רק ב-3% מהגברים, אך המדינה סבורה שהנתון צריך לעלות ל-20%. בארה"ב נדרש לפחות נציג אחד מהמין החזק לעבוד בכל קבוצת גן. יש רק מחנך אחד בכל בלארוס.

האם ילדים בגיל הגן צריכים רק מורות?

פסיכולוגים אומרים שבגיל שנתיים אדם קטן כבר מבין מי הוא - ילד או ילדה. מגיל 4 עד 7 ילדים יוצרים את התפיסה שילדה הופכת לאישה, ובן הופך לגבר. לכן, זה כל כך חשוב בגיל הגן ליצור בצורה ברורה ונכונה את הרעיון של הילד לגבי עצמו.

ברוסיה שלפני המהפכה, בנות גידלו אמהות ומטפלות, בנים מגיל 3 ניתנו לאבות או למורים. אבל הילדים תקשרו עם הוריהם על בסיס יומיומי, מה שאפשר לאמץ סטריאוטיפים של התנהגות האופייניים לגברים ולנשים.

לאחר המלחמה הפטריוטית הגדולה, רק נשים החלו לגדל ילדים.

כיום ישנה דעה שחינוך נשי חשוב הרבה יותר לילד בגיל הגן מאשר לזכר, בכיתות היסודיות - משותפות, אבל בגיל ההתבגרות - רק זכר.

אני נציג למופת של התכנית הזו:היו רק נשים בגן, בכיתות הנמוכות - מורה גבר, בגדולות - קצת מכולם. מכל סדרת המחנכים והמורים אני זוכר רק את מחנכת הכיתה של הכיתות הנמוכות.

כשהגעתי לאלכסנדר איבנוביץ', שמחתי. אולי לא רק אני. כל 5 השנים הכיתה שלנו הייתה באופוריה: לקרוא - כך עם מוזיקה (המורה ניגנה בגיטרה), לצייר - אז שני שיעורים, לכתוב - כך עם שירים.

במשרד שלנו זה תמיד היה עליז, פרובוקטיבי, רועש, אבל גם למה שצריך. ומבחינת ביצועים, היינו הראשונים. אבל לאחר שנתן לנו ללכת לתיכון, המורה הלך לעבוד במפעל הטרקטורים.

ואז, כבר בסיום בית הספר, הוא הודה ששולם לו מעט מאוד, אחרת היה בשמחה נשאר לעבוד. לצערי, לא הייתה לי הזדמנות לתקשר עם מורה, אבל הסיפור על המורה בבית הספר מעיד: גברים רוצים, והכי חשוב, הם יודעים לגדל ילדים, אבל העבודה הזו לא מוערכת בכלל.

שכר נמוך הוא עוד סיבה לא לעבוד

מקצוע המחנך הוא אולי אחד המלחיצים, הלא מבטיחים ובעלי השכר הנמוך ביותר. מסכים, קשה מאוד לבלות יום שלם עם חמישה עשר ילדים קטנים, וזה מאוד לא נעים לקבל כסף מגוחך בו זמנית. במיוחד הגבר - המפרנס של המשפחה.

נציג המכבד את עצמו של המין החזק, לא משנה כמה הוא אוהב ילדים, לא יעבוד בשביל פירורים כאלה.ולדעתם של אחרים יש תפקיד משמעותי.

המחנך הגברי גורם לתמיהה בין היתר: מה לא בסדר איתו? אולי הוא סוטה? כן, אלו המילים שאתה שומע.

יש לי חבר אחד שמאוד אוהב לבלות עם ילדים: לצייר, לרוץ, לארגן הצגות תיאטרון, לספר אגדות. אבל גם במגרש המשחקים, אמהות צעירות מרחיקות אותו מהילדים במילים "מה אתה רוצה מהילד שלי? תראה, הנה המשוגע מציק לילדים!

מה אמהות חושבות?

דעתן של אמהות על מחנכים גברים מסכימה רק על דבר אחד: אני אתן לבן שלי, בתי לחינם! אך לשווא. ביפן, למשל, ילדים גדלים לסירוגין על ידי נשים וגברים.

• ראשית, כך הילד לא מתחבר לאדם אחד.
• שנית, הוא צובר ניסיון בתקשורת עם נציגים ממינים שונים וחינוך שונה. מסכימה שנשים יותר רגשניות ולא תמיד מאופקות, בעוד שגברים רציונליים ויציבים.

כל סכסוך מטפלת משופם תוכל לפתור בלי הרבה מאמץ. אפילו במשפחה רגילה, ילדים נוטים יותר לציית לאבות מאשר לאמהות.

בגן הילדים מבלים את רוב זמנם, שם הם מאמצים בעיקר סגנון התנהגות ומגבשים את יחסם לחיים. המטפלת מראה לרוב ולרוב התנהגות נשית. בנים ובנות מחקים אותה.

זה טוב כשהאב במשפחה לוקח חלק בגידול הילדים, אבל פסיכולוגים מבטיחים שזה לא מספיק. עבור בנים, תקשורת עם מטפל גברי חשובה במיוחד, כי בחברה שלנו יש כבר דומיננטיות של אפוטרופסות נשית.

זהו מורה זכר שיכול להוות דוגמה טובה לילדים שגדלו על ידי אמם לבד או שגדלים בסביבה לא מתפקדת.

המחנכת תשלים את התקשורת עם הילד, תלמד תכונות גבריות: אומץ, נחישות, סיבולת, תקיפות, יחס אבירי לנשים, יחדיר אהבה לספורט. יש הרבה אפשרויות. אבל בינתיים זה רק חלום. במקרה הטוב יתמזל מזלם של ילדים כאלה למצוא דוגמה בסביבה הקרובה של הסבים והמכרים שלהם, או במאמן במדור הספורט.

מחנך זכר במציאות שלנו הוא כמו טיסה לחלל עבור התושבים הממוצעים של כדור הארץ:מושך, אבל אוטופי. אם כי זוכרים איך מקרנקו גידל ילדים? ואיך מצא זייצב גישה לילד שלו?

ההיסטוריה מכירה דוגמאות רבות של מורים מוכשרים (אגב, כמה שמות של מורות אתה מכיר?) - אז בואו נעריך ונעריך אותן כמו שצריך!

באופן אישי, אשמח לתת לבן שלי לגדל אצל אחד מהם.

אנה קופאק

קוראים יקרים! מה אתה מרגיש לגבי מורים גברים? האם היית רוצה שילדך יגדל על ידי גבר בגן? אנחנו מחכים לתשובות שלכם בתגובות!

אלכסנדר נדושיבין
"איש חינוך"

באזור סטרויגורודוק, בכפוף לפינוי, בפאתי העיר במסלול לומונוסוב 8, יש גן ילדים משגשג. בניין נעים, טריטוריה מסודרת ומטופחת גן MBDOU מס' 8 מסוג התפתחותי כללי עם יישום עדיפות של הכיוון האמנותי והאסתטי של התפתחות התלמידים. למרות השמועות שמסתובבות כבר שמונה שנים על העברת הגן לאזור אחר, העובדים לא מפסיקים לעצב את השטח וניתן לשפוט את תוצאות עבודתם לפי הצילומים. כמו כן, במוסד חינוכי זה עובדים מחנכים מהקטגוריות הגבוהות והראשונות. שבעים וחמישה תלמידים ממחוזות שונים בעיר מחולקים לארבע קבוצות. לעיתים קרובות עובדי גן מס' 8 הם אומרים: "זה הכל טוב בשבילך. צריך לקחת אותך יחד עם הבניין והשטח ולהעביר אותך למקום במרכז העיר".

גן זה יוצא דופן מכמה סיבות. ראשית, הוא משגשג באזור שיש בו פחות ופחות תושבים מדי יום. ושנית, בגלל שעובד בו היחיד בעיר שלנו, ואולי גם בתחום החינוך לגיל הרך, מטפל גבר. בוגר אותו גן, אלכסנדר אלכסנדרוביץ' נדושיבין. מורה מהקטגוריה הראשונה עם ניסיון של עשר שנים. כמו כן, בגן זה חיים כ-60% מהילדים במשפחות חד-הוריות, ואלכסנדר אלכסנדרוביץ' הוא זה אשר מפצה כמיטב יכולתו על חוסר תשומת הלב הגברית אצל בנים ממשפחות חד-הוריות.

אין ילדים זרים.

אלכסנדר, למה בחרת במקצוע של מחנך כל כך יוצא דופן עבורו גברים?

ראשית, הלכתי בעקבות אמי. שנית, בבית הספר הייתי הומניסט טהור, אדם יצירתי. ושלישית, וזה כנראה הדבר הכי חשוב, אני נעלבת מכך שבחינוך יש מעט מאוד גברים. ואתה צריך לחנך גם בנים וגם בנות. יש כמובן נשים בעלות אופי גברי שיכולות לעצב ילד איש, אבל הם מעטים. כן, אבל זו עדיין משימה. גברים. לכן שאלת בחירת המקצוע לאחר סיום הלימודים כלל לא עמדה בפניי.

שאלת צד, למה אתה חושב גבריםלא ללכת לחינוך?

כי אנחנו רגילים הגבר הוא הספק, יצרן, צייד, והאישה היא שומרת האח, מחנכת. רב גבריםפשוט מזלזלים בתפקידם בגידול ילדים, במיוחד בנים.

איפה למדת? איפה התחלת לעבוד?

סיימתי את בית הספר מס' 5 באוסיניקי, המכללה הפדגוגית נובוקוזנצק מס' 2, ואז KuzGPA. בשנות לימודיו עבד כמחנך ופסיכולוג בגן מס' 8, והחל את דרכו המקצועית כמורה-פסיכולוג בבית ספר מס' 50 בנובוקוזנצק.

במה אתה עובד?

אני עובד כמחנך בכיר בתעריפים של 0.5. התפקיד שלי הוא לארגן את התהליך החינוכי ב DOW: סיוע מתודולוגי לעמיתים; ייעוץ הורות; אני גם עובד במשרה חלקית כמחנכת עם ילדים.

האם הילדים שלך מבקרים לעתים קרובות לאחר סיום הלימודים?

הייתי אומר לא רק לעתים קרובות, אלא באופן קבוע. הרבה ילדים אחרי סיום הגן הולכים לבית ספר מספר 16. באופן כללי אנחנו חברים של בית הספר הזה, כביכול. בנוסף להמשכיות הילדים, יש גם חילופי חוויות מתמדים.

מה הדבר הכי חשוב בעבודה שלך עם ילדים ועמיתים?

ילדים אוהבים לתקשר עם החצי החזק של האנושות, והורים אוהבים את האווירה המשפחתית בגן. אני מנסה למלא את החסר בחוסר תשומת הלב הגברית בעבודה עם ילדים.

עובדים בגינה שלנו מטפלים: אולגה דמיטרייבנה שצ'רבקובה, סבטלנה אלכסנדרובנה פילינסקאיה, אולגה ניקולייבנה ליאונובה. מורים אלו הם אומנים במלאכתם, הם בעלי ניסיון רב, מוכשרים, כל הזמן גדלים ומשפרים את כישוריהם, כך שכדי להיות במיטבם ולהיראות בעיניהם מקצוען, אתה צריך כל הזמן לעבוד על עצמך.

ברצוני להזכיר את המנטור שלי, מנהלת המרכז המתודולוגי, אולגה וסילייבנה לונטסובה, המסייעת בארגון עבודה מתודולוגית.

איך מסתדרים עם ילדים? האם יש קשיים?

אין לי קשיים בתקשורת עם ילדים, שכן אני פסיכולוגית ויכולה למצוא את המפתח לכל ילד.

עם כל ילד, אתה יכול ליצור קשר אם אתה תופס אותו כפי שהוא. אתה חייב תמיד לזכור שאין ילדים של אחרים, ואם אתה עובד איתם, הם גם שלך.

מה צריך להיות אדם כדי להסתדר עם ילדים?

כנה, טבעי. ילדים רגישים לשקר. אדם חייב לחיות לפי חוקי הטוב והרחמים האנושיים, ללא קשר לאמונות דתיות, כלומר להתייחס לאנשים אחרים כפי שהוא היה רוצה שאנשים יתייחסו אליו.

איך מעודדים ומענישים ילדים?

אני לא מעניש. אני נגד התעללות פיזית ונפשית באישיותו של ילד. הדבר החשוב ביותר הוא להעביר לילד את ההשלכות של התנהגותו הפסולה. (טיפול באגדות - העברת פעולות של ילדים לדמויות מהאגדות). טיפול באגדות הוא אמצעי יעיל יותר מאשר מוסר וענישה. ולעודד... יחס רגיש לילדים, ביטוי של אהבה ודאגה כנה לילדים.

מה אתה מבין בפעילויות חינוכיות?

זוהי הסוציאליזציה של הילד. גיבוש אישיות מפותחת באופן מקיף.

השמועה אומרת שהגן שלך יועבר למקום אחר? מה אתה חושב על זה?

השמועות האלה קיימות כבר הרבה זמן. אנחנו כבר רגילים אליהם. הגן הוא קודם כל צוות. וחשוב לי שזה יתפתח וישתפר. יש לנו יחסים מאוד חמים בין המורים. אפשר לומר אידיליה מוחלטת, אבל אנשים עם מחשבות רעות לא מסתדרים איתנו. יתרה מכך, לא אנחנו שורדים אותם, אלא הם עצמם מבינים שהם מיותרים ועוזבים. חשוב לי שהיחסים האלה יישמרו בכל מצב.

העיקר שהילדים ירגישו בנוח בגן והם מוקפים במורים אוהבים, והורים לא דואגים לילדים שלהם בגן. לא משנה היכן ממוקם הגן, חשוב איזה אנשים עובדים בו.

פשוט מאוד. עבור עמיתים מכובדים, אני לא מרחם על שום דבר, אבל אני לא צריך להיות יצירתי.

אתה יכול לספר לי סיפורים מצחיקים על ילדים? אין ספק שהרבה מהם צברו במשך 10 שנות עבודה.

בדיוק תוך 10 שנים היו כל כך הרבה כאלה שאתה כבר לוקח אותם כמובן מאליו. ילדים באופן כללי הם תמיד מיוחדים, אתה רק צריך לצפות. אני חושב שילדים הם הדבר הכי מעניין בעולם.

בואו נדבר על החיים.

מה הנחת החיים שלך?

הדבר החשוב ביותר הוא להתייחס לאנשים כפי שאתה רוצה שיתייחסו אליך. אתה יכול למצוא שפה משותפת עם כל אדם אם תתייחס אליו באדיבות.

האם היית רוצה לשנות משהו בעולם, באנשים? אם כן, אז מה?

אתה לא צריך לשנות אנשים, אתה צריך לקבל אותם כמו שהם. ובעולם... הייתי רוצה שהעולם יהפוך לחביב יותר, נקי יותר, פחות מכל קלקול. זה הרי מתבטא בעיקר בילדים, והם המתרגמים של מה שקורה במשפחה, בחברה. אם ילדים לא יראו מודלים טובים לחיקוי, מה הם יגדלו להיות? וזה העתיד שלנו איתך.

מה היחס שלך לדיני התקשורת?

חִיוּבִי. המדינה חשבה על גידול ילדים. למשל, אני מאוד אוהב דפדפנים לילדים. בתי בת השבע "ידידותי עם האינטרנט"ובזכות דפדפנים לילדים, אני לא מפחד שהיא תראה או תקרא באינטרנט משהו שלא מתאים לגילה.

על מה אתה חושב כשאתה הולך לעבודה?

אני מנסה להיכנס למצב רוח עבודה. ערכו תכנית עבודה, מה צריך לעשות, עם מי לדבר, כדי לא לפספס כלום.

וחוזרים הביתה?

אני משאיר את כל מה שקשור לעבודה בעבודה. בשום מקרה אני לא מביא הביתה מצב רוח רע, אם זה קורה. עבודה היא עבודה, ומשפחה היא משפחה, והם לא צריכים להשפיע זה על זה.

האם יש לך תחביב?

אני מעדיף ספורט. צוות הגן שלנו משתתף בתחרויות הכדורעף השנתיות בקרב עובדי מוסדות חינוך, השנה תפסנו מקום רביעי מכובד בעיר. וגם בטיולים, תחרויות שחייה בין עובדי מוסדות חינוך.

כמשפחה, אנחנו אוהבים פעילויות חוצות.

ספרים מועדפים? סרטים?

אני אוהב את הסרטים של וסילי מקארוביץ' שוקישין. ובעיקר אני קוראת רק ספרים מקצועיים, שכן יש צורך תמיד להיות מודע לטרנדים חדשים.

האם אתה משתמש באינטואיציה שלך כדי לפתור בעיות, או שאתה חושב על הדברים?

די אינטואיטיבי. מבוסס כמובן על ניסיון חיים וידע פסיכולוגי.

האם אתה אופטימיסט, פסימי או ריאליסט מטבעך?

אני ריאליסט אופטימי. אני לא נוטה לעשות אידיאליזציה של הסביבה, אבל אני מאמין שבסופו של דבר הכל יהיה בסדר. הזמן יעמיד הכל במקומו.

מה משמח אותך כל יום?

תקשורת עם אנשים. גם אם בהתחלה זה שלילי, זה עדיין מוביל לחיוב. אם אדם שופך עליך שליליות, זה לא אומר שהוא רע, פשוט יש לו דעה כזו עליך כרגע ובכוחך לתקן אותה.

האם אתה אדם מאושר?

כן, זה די. בשביל זה יש לי הכל: אישה, ילדים, הורים, עבודה.

מה הזיכרון הכי טוב שלך?

הרבה מהם. אלו אירועים משמחים הקשורים לאישה ולילדים. אני מרבה לצאת לנסיעות עסקים והרעיון שאשתך וילדיך מחכים לך תמיד משמח אותי.

תאר את עצמך עם שלושה שמות תואר?

יצירתיות היא, אולי, הבסיס לעבודה שלי.

תקשורתי - גם בלי זה, בשום מקום.

אדם הנוקט בעמדת חיים פעילה.

איך בונים מערכות יחסים עם אנשים?

אני משתדל להתייחס לכולם בצורה טובה. אם אני לא אוהב משהו באדם, אני מנסה לספר לו על זה, כמובן, בצורה טקטית. בדרך כלל המילים שלי נתפסות כרגיל. כנראה בגלל זה יש לי מספיק חברים. אדם צריך תמיד להיתפס כפי שהוא, ללא תיוג.

איך אתה מרגיש לגבי הומור?

אין מה לעשות בלי אופטימיות בחינוך שלנו, ובלי הומור כמובן. אבל הומור צריך להיות אדיב, בלי סרקזם. ועדיף להתבדח רק עם מי שאתה מכיר.

האם יש לך תחושה לגבי המשימה שלך על כדור הארץ? אם כן, איזה מהם?

אני אדם פשוט. אבל אני שואף לעשות הכל כדי שאנשים ירגישו טוב, במיוחד לילדים.

בן 27 יבגני פפלייבכבר שנה שלישית הוא עובד ללא לאות בגן פרם כמורה פשוטה. תוך שהוא מפריך את כל הסטריאוטיפים, הוא הוכיח שבייביסיטר זה לא רק עניין של אישה.

בחיפוש אחר עצמי

הצעיר חיפש את ייעודו בחיים במשך זמן רב. לאחר הלימודים, ללא כל קושי, הוא נכנס למחלקה לפיזיקה באוניברסיטה קלאסית. עם זאת, בשנה השנייה, הסטודנט גורש בשל ביצועים גרועים. כשנכנס שוב בשנה שלאחר מכן נפל לאותה מלכודת - ציונים גרועים וגירוש.

"המדעים המדויקים פשוט לא היו לטעמי. אני זוכרת, במקום אחר בכיתה ט', עשיתי מבחן להדרכת קריירה. קיבלתי פסיכולוגיה. חשבתי שזה מעניין איך. אבל עם הזמן זה נשכח. אבל עכשיו אני מסתכל אחורה ומבינה שלמעשה, זה שלי!", מודה יבגני.

יבגני פפלייב בן ה-27 עובד ללא לאות בגן פרם כבר השנה השלישית. צילום: AiF / דמיטרי אובצ'יניקוב

בשנת 2012, יוג'ין, לאחר שעבד כמנהל של אתר אינטרנט, חסך כסף ונסע ליפן כדי להגשים את חלומו הישן ו"לעשות סדר במחשבותיו". טוקיו, קיוטו, תרבות ומסורות מדהימות - תוך עשרה ימים ערך האיש, לדבריו, את אחד הטיולים המרגשים בחייו.

"בית ספר לאבירים ונסיכות"

כשחזר למולדתו, יוג'ין החליט לשנות את חייו באופן קיצוני. הוא מצא בטעות מודעה "דרוש מומחה לעבודה עם ילדים". החליט לנסות. אז הפרמיאן קיבל עבודה כמורה בגן מס' 233, "בית הספר לאבירים והנסיכות", כפי שכתוב בשלט בכניסה לבניין.

גן ילדים מס' 233, "בית ספר לאבירים ונסיכות". צילום: AiF / דמיטרי אובצ'יניקוב

"ששת החודשים הראשונים היו קשים מאוד. מעולם לא היו לי אחים ואחיות צעירים יותר, ומעולם לא עבדתי עם ילדים לפני כן. חשבתי שהם מלאכים. לא, לא!" צוחק האיש.

יוג'ין היה צריך להבין מההתחלה את היסודות של גידול ילדים קטנים וחסרי מנוחה. החובה העיקרית היא לפקח על הסדר הכללי בקבוצה כך שילדים יתקשרו זה עם זה ולמעשה ילמדו, ילמדו ותלמדו שוב את הדור הצעיר.

"הורי הילדים, לאחר שלמדו שאני מורה, הגיבו כרגיל, ללא מבטים מופתעים ושאלות מיותרות. קולגות (כמובן רק נשים) קיבלו אותי מיד לצוות ועזרו בהתחלה", הוא אומר.

משמרת ילדים

לוח הזמנים של המורה הוא סטנדרטי. עבודה בשתי משמרות - או בבוקר או בערב, בהתאם ללוח הזמנים. הזמן האהוב על יוג'ין הוא עד שמונה בבוקר, כשהגן עדיין ריק ויש שקט. נכון, לא להרבה זמן. ברגע שהחבר'ה הראשונים מגיעים, מיד מתחילה המהומה.

טעינה, ארוחת בוקר והתהליך החינוכי – בכל שלב ילדים זקוקים לתמיכה, מסביר פרמיאק. לדוגמה, לעזור למרוח חמאה על לחם נראה כמו משימה בסיסית, אבל המחנך הוא זה שצריך להראות בבירור לילד כיצד לעשות זאת.

הזמן האהוב על יוג'ין הוא עד שמונה בבוקר, כשהגן עדיין ריק ויש שקט. צילום: AiF / דמיטרי אובצ'יניקוב

כפי שיוג'ין מציין, כדי לתקשר עם תלמידים, אתה צריך להבין את כולם, את הנשמה והנפש שלו - איזה סוג של פעוט עומד מולך, מאיזו משפחה, איך אפשר לתקשר איתו, מה הוא אוהב וכו' .

"למצוא בסיס משותף, תחומי עניין משותפים עם ילד זו אומנות אמיתית", אומר האיש בגאווה.

לאחר ההליכה מגיעה שעה שקטה, אחר כך נשנוש אחר הצהריים, משחקים ופעילויות יצירה חופשיות, עוד הליכה ופרידה מהמחלקות. נקודה חשובה היא תקשורת עם ההורים. יוג'ין נותן עצות כשצריך, אבל משתדל לא להתעקש על שלו ולא להתערב בתהליך החינוכי הביתי.

באשר למקצוע של מחנך גבר, יבגני לא רואה הבדלים מגדריים בעניין זה. רכות וחומרה מתבטאות בכל מומחה. עם זאת, נשים, מודה הפרמיאן, מבחינות בפרטים חשובים הרבה יותר: מחוות, מילים, פעולות של ילדים.

כפי שמציין יוג'ין, כדי לתקשר עם תלמידים, אתה צריך להבין את הנשמה והמוח שלהם. צילום: AiF / דמיטרי אובצ'יניקוב

"אני רואה כמה ילדים השתנו בשנים האחרונות. הם הפכו חופשיים יותר לחשוב, הפכו יותר תקשורתיים, מבינים הרבה בטכנולוגיות מודרניות. אחרי הכל, כמעט לכל ילד יש עכשיו סמארטפון בכיס. זה טוב! הם התחילו להביע את נקודת המבט שלהם בגלוי", הוא אומר.

כרגע, יבגני פפלייב ממשיך לעבוד בגן ולא מתכוון לעזוב את המקום. הורים וחברים אוהדים את פועלו של פרם - בלי אירוניה ובלי לגחכים. ועובדי הגן רק שמחים שגבר אכפתי ואוהב עובד איתם זה לצד זה.

"אין לי את הקטנים שלי. כולם שואלים על זה - גם ילדים וגם מבוגרים. כל עוד אני דואג לאחרים. זו עבודה לנשמה", הוא מסכם.

סוף כל סוף!!! הבנים יקראו.

באיזו הנאה הם ייקחו דוגמה ויחקו מורה זכר, כדי שכבר בילדות הגן הם מרגישים כמו גברים, יתנהגו כמו גברים, יספגו תחושת ביטחון עצמי בכוחות עצמם ותחושת ביטחון מכל מה ש מכיל איום. הדימוי של אומץ אמיתי בקרבת מקום יעזור לילד לפעול ביעילות במצבי חיים מסוימים, ולפעול כפי שהוא צריך להיות עבור גבר, בהתאם לנורמות התנהגות מקובלות.

סימן חיובי נוסף למערכות יחסים גבריות הוא האוריינטציה התחרותית שלהם. יש ללמוד לחוות את הטעם של אכזבה או ניצחון כבר משנות החיים הראשונות, ובמקביל לרכוש מיומנויות של שליטה עצמית ועצמאות, יכולת לקיים אינטראקציה עם אנשים וקצת מאוחר יותר לפעול כאדם מָגֵן. אבל כרגע...

סוף כל סוף!!! הבנות יקראו.

הם יעשו כל מאמץ למלא הזמנות אפילו יותר מדויק, אפילו טוב יותר, אפילו יותר יפה. בנות יש לקוות לטבול את עצמן בתחושת אכפתיות יוצאת דופן כלפיהן, לשרשר טבעות של ביטחון עצמי כך שבהמשך, כבר בגיל ההתבגרות, לא יהיה להן צורך בנטייה מוגזמת להגנה עצמית ללא צורך בכך.

בחורה פשוט צריכה להרגיש כמו ילדה.

מלידה היא זקוקה לאישור שהיא אהובה. היא צריכה לשמוע לעתים קרובות יותר שהיא יפה, חיננית, שהיא אהובה על מי שהיא, כדי שאחר כך, תדאג לביתה, היא תקבל לא רק אישור, אלא גם שמחה מהעובדה שיש הרמוניה מסביב. שֶׁלָה.

סוף כל סוף!!! האם עובדי המוסד לגיל הרך יקראו?

איפה אתה עובד במחנכים גברים?

למה לא בחינוך לגיל הרך? למה אתה עובר ליד הגן? חושבים שזה קל מדי? אבל כל כך הרבה זוגות עיניים של ילדים מביטים בך בתקווה ומצפים שהיום תביני שילדים הם הדבר הכי חשוב בחיים. ואם אתה מבין את זה, אז תעזור לבנים להפוך לגבריים, ולבנות להיות נשיות.