קצבאות הזקנה של סין. פתגמים סיניים על זקנה ועל חובה משפחתית

הסטטיסטיקה הדמוגרפית של הרפובליקה העממית של סין היא כזו שמספר הקשישים גדל בהתמדה. על פי סטנדרטים בינלאומיים שאומצו באו"ם, עודף שיעור האזרחים המבוגרים מעל גיל 65 מהרף של 7%, ומספר האנשים מתחת לגיל 14 שנים - פחות מ-30%, מאפשר לנו לקרוא לאוכלוסיית המדינה הנחשבת זקנה.

לפי הספירה האחרונה, יש כבר יותר מ-170 מיליון קשישים בסין. כ-13% מהסינים מסווגים כקשישים. כיום, PRC עדה להתעצמות בתהליך ההזדקנות הכללית של האוכלוסייה, למרות העובדה שהממשלה נוקטת בצעדים שמטרתם קצב ילודה מאוזן. חלק גדול מהקשישים כרוך בצורך שהמדינה תעמוד בהתחייבויותיה הסוציאליות כלפי הגמלאי.

המצב הנוכחי בסין

קצב ההזדקנות ברפובליקה העממית של סין הוא מהיר, בעוד שאותו נתון עבור מספר האנשים הכשירים נמוך בהרבה. בשנת 2015, סוגיית ההזדקנות אילצה את בית המחוקקים של סין להסיר את האיסור הכללי הקודם שלו על הבאת ילד שני במשפחה. באמצעי זה מקווים הרשויות לצמצם חלקית את חומרת הבעיה עד שהילדים יכנסו לגיל העבודה ויוכלו לעבוד ולשלם מיסים.

אבל גם עם הסרת האיסור, הצמיחה הדמוגרפית תבטיח את זרם משלמי המסים רק לאחר 15 שנה, כאשר מיליונים חדשים של סינים יגיעו לגיל פרישה, מה שלא יפתור לחלוטין את הבעיה.

מאפיין של הפרשה לפנסיה בסין הוא המסורת של ילדים שדואגים להוריהם, בנוסף, גם לאחר שהגיעו לגיל פרישה, לא כל האזרחים בסין מתחילים לקבל תשלומים מהמדינה.

במסגרת מערכת הפנסיה הנוכחית, רק 55% מכלל הסינים יכולים לצפות לקבל העברות חודשיות: החוק מגביל לא רק את גיל הגמלאים, אלא גם קטגוריות תעסוקה. כספים שנוכו מפנסיה עתידית יכולים לשמש את המדינה לצורך עשיית רווח.

כלל מאכזב נוסף הוא שהחוק אינו מעניק הטבות לגמלאים בסין.

סכומי תשלומי פנסיה וניכויים

למרות העובדה שהכלכלה הסינית התפתחה בצורה משמעותית בשלושת העשורים האחרונים, נושא ההפקדות לפנסיה עדיין רלוונטי. קשה למדי לקבוע את הפנסיה הממוצעת בסין, בשל הבדלים משמעותיים בין אזורים שונים, כמו גם אי התאמות בחוקים האזוריים.

גובה קצבת הזקנה לכל אזור שונה ומתאם עם 1/5 מסכום השכר הממוצע המשולם בעיר מסוימת, ו- 1/10 מההשתכרות הממוצעת באזורים כפריים. כמו כן, במהלך עבודתו אזרח מנכה כספים לחשבון הפנסיה האישי שלו, אשר עוברים לאחר מכן לתוספת תשלום של 60% מהשכר הממוצע באזור. תשלום זה כפוף להצמדה לאינפלציה. הכספים שנוכו הסינים לחשבונם נצברים בקרן הפנסיה של סין, שמטרתם לשמר ולהפיק רווח נוסף מהסכומים שהופקדו בידה. לקרן המדינה יש סמכות להשקיע ברכישת ניירות ערך שונים של מפעלים סיניים.

היעדר שיעור אחד לתשלומים הוביל להבדלים משמעותיים בין הפנסיה באזורים הסמוכים. זמינות הפנסיה בסין וגודלה תלויים בפרמטרים הבאים:

1. מקום מגורים (עיר או אזור כפרי).
2. מקום עבודה (ממלכתי או מפעל פרטי).
3. גיל האזרח (הגעה לגיל המתאים).

לגבי אזרחים המתגוררים באזורים כפריים, תהליך תשלום הפנסיה הוא חדש. הזכות לקצבה לתושבי הכפר מופיעה רק משנת 2009, אם כי סכום התשלום קטן ביותר וחסר משמעות בהשוואה להעברות לתושבים עירוניים. אם פנסיונר כפרי מקבל לא יותר ממאה יואן, אזי תושבי הערים מקבלים עד אחד וחצי עד אלפיים יואן. חשיבות רבה היא לאיזה אזור שייך הפנסיונר.

עובדי התקציב אינם צריכים לדאוג לניכויים שלהם, כל הניכויים מתבצעים על ידי המדינה, וגובה התשלום החודשי מתאם לשכר עובדי המדינה.

אם אזרח עובד במבנה מסחרי, התשלומים לקרן הפנסיה מתבצעים בסדר הבא:

• העובד מנכה 7-8% מההשתכרות החודשית;
• על חשבון המעסיק מנוכים לקופה 3-4%.

באזורים מסוימים של סין, גודל הפנסיה נוצר במפעלים שבהם העובדים עצמם צוברים חסכונות לזקנה עתידית. בעתיד, הארגון משלם להם פנסיה לפי הסכום שנגבה במהלך עבודתם.

מי זכאי לקצבה?

על מנת לקבל פנסיה בסין יש לעמוד במספר פרמטרים:

1. התאמת גיל.
2. ניסיון בעבודה של 15 שנים.
3. נוכחות של תרומות לקרן הפנסיה של סין.

בהתאם למין ולסוג העסקה, סף הגיל שונה:

• גילו של פנסיונר גבר חייב להיות מעל 60 שנים;
• עובדי מנהלה זכאים לקצבה בהגיעם לגיל 55;
• כאשר עוסקות בעבודה פיזית, גיל הנשים הפורשות מצטמצם ל-50 שנה.

מגבלות גיל אלו נקבעו לפני 50 שנה ועדיין לא השתנו. בהתחשב בכך שתוחלת החיים בסין עלתה משמעותית מאז, מספר הגמלאים גדל, והמדינה הגדילה את הנטל הכספי של מתן שירותים חברתיים לאזרחיה המזדקנים. בהתחשב בכך שתוחלת החיים של סיני הגיעה ל-75 שנים לגברים ול-73 שנים לנשים, הגיע הזמן להחליט על העלאת סף גיל הפרישה.

משרד העבודה של הרפובליקה העממית של סין נוקט בצעדים להכנסת תוכנית להעלאה הדרגתית של גיל הפרישה. תכנית זו מיועדת ל-30 שנה, לפי התוצאות בשנת 2045, גיל הפרישה צפוי להיקבע על 65 שנים.

לגבי תקופת העבודה המדינה מעמידה דרישה - אדם סיני המתיימר לקבל קצבה מהמדינה חייב לעבוד במפעל לפחות 15 שנים, וכן לנכות סכום כולל של 11% מהרווחים החודשיים לקופת המדינה על חשבון הפנסיה העתידית.

לצורך ביצוע ניכויי מס, המעסיק אינו מבקש רשות מהעובד אלא עושה זאת באופן עצמאי וחד צדדי. החקיקה האזורית של מחוזות בודדים מספקת אפשרות להשתמש במערכות חיסכון פנסיוני משלהם, שמהן ישולמו פנסיה. קרנות אלו מאורגנות על ידי המפעלים המעסיקים אזרחים.

בעיות של המערכת הסינית

הייחודיות של מערכת הפנסיה בסין קשורה קשר הדוק להשלכות הרפורמה שיושמה במדינה כבר שנים רבות. על פי החוק, לכל משפחה סינית יש זכות להביא ילד אחד בלבד, ורק כחריג הותר להביא שני ילדים בתנאים מסוימים:

• ההורים של הילד השני היו צריכים להיות הילדים היחידים, כלומר. אין אחים או אחיות;
• הילד השני יכול להיוולד רק כשהתינוק הראשון היה בן 4;
• הילד השני הותר למשפחות של תושבי הכפר;
• ההגבלה על מספר הילדים לא חלה על משפחות של נציגים של לאומים קטנים (חלקם ממספר האזרחים הכולל לא יעלה על עשירית).

צעדים אלו היו אמורים להגן מפני רעב ולהקל על הבעיה החריפה של מחסור במשאבי טבע במצב של גידול מהיר במספר העם הסיני. עם הזמן, קצב הצמיחה הפך פחות לבעיה, והזדקנות האומה באה לידי ביטוי.

השלכה שלילית נוספת של רפורמה זו נעוצה בהפרת העקרונות הסיניים - ילדים בוגרים במשפחה חויבו לפרנס את הוריהם הקשישים. אחד הכללים הבסיסיים הופר: החובה העיקרית של הילדים היא לעזור להוריהם. משפחה סינית מודרנית עם ילד אחד בקושי יכולה לסמוך על כך שהילד הבוגר שלה יוכל לפרנס אותם. הנטל הכלכלי יכול להיות עצום. בתנאים אלה, הסיוע הממלכתי לפרישה הוא מהחשובים ביותר עבור הרוב המכריע של אוכלוסיית המדינה.

נושא הפנסיה הסינית - קשה מאוד לדון, ולו רק בגלל שהסטטיסטיקה הרשמית מודדת את "הטמפרטורה הממוצעת בבית החולים", מדברת על הפנסיה רק ​​של אותם אזרחים שמקבלים אותן. במקביל, זרים שחיים ועובדים בסין מתקשרים בעיקר עם עמיתיהם - ואלה הם החלקים העשירים ביותר בחברה הסינית. ולבסוף, זרים העובדים בסין מגלים עניין מועט בפנסיות סיניות, ולו רק בגלל שהם ממילא לא יקבלו את הפנסיות הללו. מכאן השטויות שבהן הצופים, המאזינים והקוראים נדהמים מעת לעת מאנשים שנמנים, כך נראה, מהאליטה הפוליטית והאינטלקטואלית של ארצנו. לדוגמה, ויאצ'סלב ניקונוב, בתוכנית הסודית ביותר שהוצגה ב-NTV בסוף השבוע האחרון, אמר שבסין לא משלמים פנסיה כלל. ובוריס נמצוב אמר פעם בתוכנית חופש הביטוי (אני מצטט מהתמליל של אתר NTV): "אני מדווח לך שלא משלמים פנסיה לאנשים בסין. רק חברי המפלגה הקומוניסטית של סין מקבלים שם פנסיה. לכן כולם רוצים להצטרף לשם". אחרי קטעים כאלה, אפשר רק להזדהות עם הסינים המסכנים, שהקומוניסטים לא רק שללו מהם פנסיה, אלא גם משכו אותם לשורותיהם בצורה מתוחכמת. על רקע זה, משעשע מאוד לקרוא דיווחים מ-Xinhua על כך שסין מפתחת יותר ויותר "תיירות פרישה", שאופיינית למדינות המערב, שבהן יש לאזרחים פנסיונרים מספיק חסכונות פנסיוניים כדי לטייל בעולם. ואחד העיתונים מפרסם טבלה, לפיה הפנסיה המינימלית בארה"ב היא 667 דולר, בצ'ילה - 120, בסין - 80, וברוסיה - 20 דולר. לפי טבלה זו, הסינים אינם גרועים כלל כפי שנמצוב וניקונוב מאמינים. נראה שהתמונה האמיתית נמצאת איפשהו באמצע שתי הדעות המנוגדות הללו ותלויה מאוד באזור סין ובין אם מדובר בתושבים עירוניים או כפריים.

באופן מסורתי הם כותבים שהאיכרים ב-PRC באמת לא מקבלים פנסיה (למרות שנעשו ניסיונות להנהיג מערכת של חיסכון פנסיוני מרצון מאז אמצע שנות ה-90). בעבר, כשהגיעו לגיל פרישה, הקומונות של האנשים עזרו להם להתקיים, אך עם פירוק הקומונות בעידן הרפורמות, גם מקור הביטחון הסוציאלי הזה בוטל למעשה. אף על פי כן, ערכי המשפחה חזקים יותר מכל מקום אחר באזור הכפרי, וחובתם של תושבי הכפר הצעירים היא לתמוך בהוריהם המבוגרים. למעשה, מדובר במערכת פנסיה המיושמת ברמת משפחות בודדות - הצעירים תומכים בדור המבוגר.

באשר לתושבי הערים, הסטטיסטיקה הרשמית מלמדת כי בסין יותר מ-150 מיליון איש מכוסים בביטוח זקנה, בעוד שבשנת 1998 היו רבע פחות - 112 מיליון. וזה מעיד על כך שממשלת סין מגדילה לאט אך בהתמדה את מספר האזרחים המשתמשים בביטוח הזקנה. בסין יש יותר מ-32 מיליון גמלאים בעצמם (כלומר אלה שמקבלים קצבה), בעוד שמספר האזרחים (מעל גיל 60) עולה במעט על 10 אחוז מאוכלוסיית המדינה (כ-140 מיליון איש). כך, כל אזרח רביעי בגיל פרישה מקבל פנסיה בסין.

פטר קוזמה

ברור שעם הקבלה שהופכת ילדים למיותרים כעמודי תווך בגיל מבוגר, סין תמות במהירות. ומצד שני, היישום ברוסיה, שיקשר כלכלית את רווחת ההורים עם מספרם ואיכותם של ילדיהם, יסיים לעד את הבעיה הדמוגרפית בארצנו.

כמעט בכל המדינות נהוג לדאוג לדור המבוגר. המדינה מראה את האכפתיות שלה באמצעות תשלום קצבאות והטבות. אבל האם כל המדינות נוהגות בשיטה דומה? ובפרט, האם יש מערכת פנסיה בסין? בואו נעשה סדר.

במדינות חבר העמים, במיוחד ברוסיה ובאוקראינה, מערכת הפנסיה מתפקדת כבר זמן רב ודי בהצלחה. הפנסיה מחושבת לפי מינימום הקיום ומשך השירות שעבד. אבל בסין, מערכת הפנסיה לא מספיק מפותחת, אז תשלומי הפנסיה כאן לא הרבה אנשים מבוגרים מקבלים . רוב הגמלאים הם על התוכן של ילדיהם. באימפריה השמימית, מנהג זה מקובל למדי, מכיוון שדור העובדים הצעיר צריך להתמודד עם בעיות כלכליות ולתמוך בהוריהם הלא צעירים יותר, שבזמן אחד העמידו אותם על הרגליים.

שלא כמו אוקראינה ורוסיה, שבהן כל האזרחים מקבלים פנסיה, בסין ישנם קריטריונים מסוימים שלפיהם מחושבים תשלומי הפנסיה:

• ניסיון בעבודה במפעל מדינה או תעשייתי;
• בתקופת העבודה, תשלום מס בסך 11% מסכום ההכנסה לקרן הפנסיה של PRC;
• ניסיון בעבודה של 15 שנים לפחות;
• ביצוע פעילות עסקית.

ואם אחת הנקודות לא מתקיימת, למדינה יש זכות מלאה לסרב לצבור פנסיה לאזרחיה. על פי הסטטיסטיקה של 2017, רק כל תושב רביעי של האימפריה השמימית נופל תחת מאפיינים אלה. לרוב, הפנסיה מחויבת מפקידים, מנהלים, יזמים פרטיים, עובדי תעשייה ותושבי הכפר.

אבל גם כאן יש כמה מוזרויות: תשלומי הפנסיה לאזרחים ולתושבי הכפרים והעיירות שונים. גמלאים המתגוררים בעיר יכולים לקבל צבירה בגובה 20 אחוז משכרם, אך המתגוררים בכפרים ייאלצו להסתפק ב-10% בלבד. מסיבה זו, בכפרים, קשישים, ברובם, נמצאים בטיפול בילדיהם ובנכדיהם.

לגבי גיל הפרישה, לגברים הוא 60 שנה, ולנשים 50 או 55. תלוי בסוג הפעילות. לדוגמה, אם אישה עבדה 15 שנים במשרד, אז גיל הפרישה שלה הוא 55. ואם מקום העבודה שלה היה מפעל או מפעל, וגם אינטראקציה עם חומרים כימיים, רדיואקטיביים או סתם מזיקים לבריאות האדם, אז יש לה את כל הזכות לקחת מנוחה ראויה בגיל 50.

בממוצע, גודל הפנסיה בסין הוא 900-1300 יואן לתושבים עירוניים ו-50-100 יואן לתושבים כפריים. בעוד יוקר המחיה בסין הוא 1500 יואן. מסתבר שבכסף שמקצה המדינה אנשים מבוגרים לא יכולים לחיות אפילו חודש אפילו ברמת הצרכים המינימליים, שלא לדבר על סיורים ברחבי אירופה וחופשות בבאלי, כפי שגמלאים בגרמניה, למשל, יכולים להרשות לעצמם.

זה גם לא נדיר שארגונים סיניים, ולא המדינה, משלמים הטבות פנסיה לעובדים לשעבר שלהם. איך זה קרה? הריבית שיש להעביר מהשכר לקרן הפנסיה של המדינה נצברת על חשבון המפעל עצמו. ועם הפרישה, העובד מקבל ברוגע תשלומים מאותו חיסכון במס. מערכת נוחה ומחושבת למדי, אם כמובן המעסיק מתייחס לעובדיו ביושר ובמצפוני.

כל כך חריפה נושא הפנסיה בסין הועלה בגלל הבעיה הדמוגרפית ה"בלתי צפויה" - הזדקנות האוכלוסייה. בשל המדיניות של שנות ה-80 של המאה ה-20 "משפחה אחת - ילד אחד", מספר האנשים המבוגרים עלה משמעותית על מספר הצעירים (מתחת לגיל 14). הפעולות והרפורמות של פוליטיקאים קודמים יצרו בעיות ניכרות למנהלים מודרניים. הרי מסתבר שאנשים יפרשו, אבל הם לא ייכנסו לקריטריונים לחישוב התשלומים - אין מי שיפרנס אותם. כתוצאה מכך, אנשים כאלה ימצאו את עצמם במצב קשה מאוד.

יש ילדים שמחליטים לשלוח את הוריהם הקשישים לבית אבות בו הם יהיו "טובים יותר". כמובן, בתי אבות בסין שונים מארגונים דומים במדינות חבר העמים, אבל אתה חייב להודות ששום מקום לא יכול להיות טוב יותר מאשר בבית עם המשפחה שלך. יתרה מכך, אחזקה של אדם אחד בבית אבות סיני עולה כ-3,000 יואן, שזה סכום הגון.

אבל, למרות מצב כלכלי כל כך עצוב, פנסיונרים סינים לא מתרגזים ולא נופלים לדיכאון. הם עדיין לא ממהרים להפוך לסבתות נרגזות או לסבים יושבים. סינים קשישים מוצאים הרבה דברים לעשות.

ראשית, יש יותר זמן למשפחה. ואכן, בשעות העבודה פשוט לא ניתן להקדיש תשומת לב ראויה לילדים ולקרובי משפחה. אנשים בסין הם כל כך מכורים לעבודה שהם כמעט ולא לוקחים אפילו חופשה משלהם. לכן, כשהם יוצאים לפנסיה, הם מוצאים זמן רב לטיולים עם ילדים, משחקים עם נכדים ומפגשים עם חברים ומכרים.

שנית, מי שביקר לפחות פעם אחת באימפריה השמימית כנראה ראה את הגמלאים העליזים האלה במגרשי ספורט. נראה שהחיים שלהם רק מתחילים והגיע הזמן להתכונן לאולימפיאדת הספורט. המיומנות, המתיחה והסיבולת שלהם יכולים לעורר קנאה של כל אירופאי צעיר. אחרי הכל, אנחנו מבלים את רוב זמננו בישיבה ליד המחשב. או אולי כדאי ללכת לדוגמא של פנסיונרים סינים ולפחות פעם אחת ללכת למגרש הספורט או לאצטדיון ליד הבית?

ולבסוף, המעניין ביותר. בערים גדולות, ישנם ארגונים רבים ושונים חברתיים ותרבותיים ובידור שנוצרו במיוחד עבור קשישים, שבהם הם יכולים, בעזרת מתנדבים, לעסוק במגוון רחב של פעילויות, החל מגינון וגינון ועד לנגינה בכינור וציור בצבעי מים.

שאלות בעלות אופי חברתי וכלכלי, שביניהן ניתן לייחס את קצבת הזקנה, והתשובות עליהן מעניינות ביותר לניתוח על דוגמה של מדינות תעשייתיות גדולות. האחרון כולל את סין, שאוכלוסייתה כיום מונה כמעט מיליארד וחצי בני אדם. זוהי המדינה המאוכלסת ביותר כרגע, שיש לה מאפייני קיום משלה, בשל המדיניות הספציפית שננקטה כאן במשך זמן רב.

המצב הנוכחי של אוכלוסיית סין

ישנן דרכים שונות להעריך את מצב המדינה, ואם אנו בוחנים כעת את סוגיית הפנסיה, אזי קביעה מהי קצבת הזקנה בסין ומה המשמעות של זה עבור אדם מבוססת על מאפייני הגיל של האוכלוסייה. כל תלמיד היום יודע שעד לא מזמן, אנשים בסין סבלו בגלל אוכלוסיית היתר שלה. בהקשר זה אומצו מספר תוכניות ממלכתיות שנועדו בדרך טבעית לצמצם בזהירות את ההרכב הכמותי של האוכלוסייה לנתונים מקובלים.

למרבה הצער, השיטה שנבחרה לא הייתה המוצלחת ביותר. האוכלוסייה אמנם ירדה, אבל האוכלוסייה בסין נכנסה לשלב פעיל של הזדקנות, למרות כל המאמצים הגדולים שנעשו כדי להימנע מכך. מה זה אומר?

ישנם תקנים שפותחו על ידי האו"ם. על פי הנתונים, אוכלוסיית מדינה יכולה להיחשב זקנה אם מספר האנשים שגילם עלה על ציון שישים וחמש שנים הוא יותר משבעה אחוז, בעוד שילדים מתחת לגיל ארבע עשרה היו פחות משלושים אחוז. בסין, נכון לעכשיו, אחוז הקשישים הגיע כבר לשלושה עשר, ומספרם הכולל הוא כמאה ושבעים מיליון איש.

כרגע, קצבת הזקנה בסין לא רק שאינה תואמת את רמת הפיתוח הכלכלית הנוכחית שלה, אלא גם בקושי מגיעה לרמת הקיום, מה שגורם לאי נוחות מסוימת בקרב האוכלוסייה המבוגרת.

גיל הפרישה בסין, על פי החקיקה הנוכחית, הוא:

• לגברים - שישים שנה;
• לנשים - מחמישים עד חמישים וחמש שנים, תלוי במקום העבודה וסוג הפעילות.

פנסיה ממלכתית וחלופותיה

קצבת הזקנה הממלכתית היא תשלום שרק אותם אזרחים שעבדו בשירות הציבורי, כמו גם עובדים מהמגזר התעשייתי, יכולים לסמוך עליו. האוכלוסייה הכפרית משוללת תשלומי פנסיה באופן כללי.

כדי לקבל פנסיה ממלכתית בסין, עליך לפעול רק על שני כללים:

1. עבודה במפעל מדינה או תעשייתי במשך חמש עשרה שנים או יותר.
2. לנכות מדי חודש אחד עשר אחוז מהשכר לקרן הפנסיה של המדינה.

הניכויים מורכבים משבעה אחוזים משכר ההעברות החודשיות שביצע המעסיק ומארבעה אחוזים שהעובד עצמו מעביר.

בנוסף, בסין, כמדינה עם אזורים רבים, שלכל אחד מהם יש כללים משלו, בחלק מהמחוזות, ארגונים עצמם צוברים חיסכון פנסיוני ישירות. לאחר מכן, האחרונים מעבירים הפקדות לפנסיה לעובדיהם עם פרישתם.

הפנסיה משולמת מדי חודש ועומדת על עשרים אחוז מהשכר החודשי הממוצע במחוז. בנוסף, במחוזות שונים יש שיעורים שונים של תרומות וחיובים חובה. 60 אחוז מהשכר הממוצע בשנה האחרונה משולמים בנוסף מחשבון הפנסיה האישי של העובד, ובמקביל מתבצעת הצמדה למדד באופן שוטף תוך התחשבות באינפלציה השוטפת.

הפנסיה הממוצעת בסין היא בין תשע מאות לאלף שלוש מאות ושישים יואן, תלוי במחוז המגורים. אבל פנסיונר רגיל נשלל מכל הטבות.

קרן הפנסיה לא עוסקת רק בשמירה על כספי האזרחים, אלא כדי לשמר ולהגדיל את הכספים שלה היא יכולה להשקיע אותם במניות של מפעלי מדינה. כך, אזרחי סין יכולים להיות בטוחים כי יקבלו קצבה בסכום שיענה על צרכיהם ויעברו הצמדה קבועה למדד במידת הצורך.

זו התשובה המלאה לשאלה: האם הם משלמים פנסיה בסין?

הזדקנות האוכלוסייה והגורמים לה

הבעיות הקשורות להזדקנות האוכלוסייה בסין הן תוצאה ישירה של התוכנית למניעת הריון שפועלת כאן בשנים האחרונות. הצגתו החלה בשנות השמונים של המאה הקודמת, כאשר האוכלוסייה העצומה והצומחת ללא הרף של ערי המדינה עמדה בפני התנאים המוקדמים הראשונים לרעב ולמחסור חריף במשאבי טבע.

רק אותם אזרחים שהיו, בתורם, הילדים היחידים של הוריהם, קיבלו את הזכות להביא שני ילדים. וללדת ילד שני הותר רק ארבע שנים לאחר לידת הראשון.

קצב גידול האוכלוסין ירד משמעותית, אך מאחורי בעיית יתר האוכלוסין כבר החלה לצוץ הבאה - בעיית היעדר מנגנון לסייע לאוכלוסייה המבוגרת, עם ההזדקנות הכוללת של האומה. סין היא במקור מדינה מסורתית, שבה במשך אלפי שנים היה בתוקף הכלל: "טיפול בהורים הוא החובה העיקרית של ילדים". כעת ההזדמנות הזו התערערה באופן מלאכותי, מה שגרם לבעיות בנוגע לתשלום הפנסיה בסין.

תשומת הלב! במסגרת האתר שלנו, יש לך הזדמנות ייחודית לקבל ייעוץ חינם מעורך דין מקצועי. כל שעליך לעשות הוא לכתוב את השאלה שלך בטופס למטה.

החשוב ביותר:

מה מחכה לגמלאים בשנת 2019 ברוסיה כיצד לקבל שתי קצבאות לאלמנתו של פנסיונר צבאי בשנת 2019

ככזה, אין מערכת פנסיה בארץ.

"360 Podmoskovye" ממשיך ללמוד את מערכות הפנסיה של מדינות שונות בעולם. כבר דיברנו על מערכות הפנסיה המתקדמות באירופה ו. בסין, לעומת זאת, מערכת הפנסיה רק ​​מתחילה לצוץ.

בתחילה, רק פקידים ועובדים של חברות בבעלות ממשלתית היו זכאים לקבל תשלומי זקנה בסין. בשנת 2007, רק 30% מהסינים קיבלו פנסיה, שאר האזרחים ניזונו באופן מסורתי על ידי ילדים. בשנת 2009, רשויות הרפובליקה העממית של סין הכניסו פנסיה לתושבים כפריים; בשנת 2012, מערכת הפנסיה כיסתה רק 55% מהאוכלוסייה.

" לסין אין מערכת פנסיה ככזו. שם המערכת שונה לחלוטין, שבה ילדים דואגים להוריהם, ובאופן מאולץ. יש להם מערכת פנסיה, אבל רק לעובדי מדינה ", - ולרי וינוגרדוב, יועץ לנשיא האיגוד הלאומי של קרנות פנסיה שאינן ממלכתיות, הסביר ל-360 Podmoskovye.

מערכת הפנסיה במדינה תלויה באם חייםאדם בעיר או בכפר, והאם עבד עבור המדינה או חברה פרטית. הפנסיה הממלכתית בסין היא כ-20% מהשכר הממוצע, באזורים כפריים - 10% מההכנסה החודשית הממוצעת. לגבי המגזר הפרטי: העובדים שולחים 8% ממשכורתם לקופות, עוד 3% מתווספים על ידי המעסיק, והצמדה למדד מתבצעת רק בהתאם לאינפלציה.

גיל הפרישה בסין זהה לגיל הפרישה ברוסיה. גברים מקבלים את הזכות לפרוש בגיל 60, נשים - בגיל 55, אם עסקו בעבודת כפיים - בגיל 50. ניסיון העבודה הנדרש לפרישה הוא 15 שנים.

בעיה חמורה במערכת הפנסיה של סין היא הזדקנות האוכלוסייה. בשנת 2014 עמד שיעור האוכלוסייה מעל גיל 60 על 14%, או 194 מיליון איש. לפי התחזיות, עד אמצע המאה הוא יגדל ב-348 מיליון איש ל-36%. בסין, נתון זה הוא הגבוה בעולם. בהקשר זה, עד שנת 2020 מתכוונות רשויות המדינה להעלות את גיל הפרישה בחמש שנים.

מערכות הפנסיה בסין שונות עבור אוכלוסיות עירוניות וכפריות. על מנת לקבל פנסיה, על עובדי מפעלים ועובדי מדינה: בעל ניסיון של 15 שנים לפחות;להפריש לקרן הפנסיה.תושבי אזורי הכפר אינם משלמים הפרשות לפנסיה מהכנסתם, ולכן אינם מקבלים קצבת עבודה. עם זאת, לחלק מהאוכלוסייה הכפרית מוקצות קצבאות סוציאליות.

הפנסיה הממוצעת בסין היא 900-1300 יואן (145-210 דולר). ל-24% מהתושבים מעל גיל 60 יש הכנסה מתחת לרמת הקיום.