מכתב על אהבה נכזבת לבחור. ציטוטים על אהבה אומללה

תאהב, אל תאהב, אל תאהב
אתה לא לבד עלי אדמות.
הזמן יעבור, אתה תאהב
אבל אני אהיה עם מישהו אחר.

אני אוהב אותך בלי סיכוי להדדיות

אני אוהב אותך בלי סיכוי להדדיות
ובידיעה שהתשובה לא תחכה...
באיזו תדירות, תוך שמירה על אנונימיות,
אני צופה בך, מפחד להודות...
להודות שאתה בליבי כבר הרבה זמן,
אחד מה"אני אוהב" שלך - החלום האולטימטיבי!
אבל אני לא מוצא דלת לנשמתך,
אני צריך לחיות בעיצומם של הייסורים...

אני יודע כמה זה כואב

אני יודע כמה זה כואב
כאשר אחת ולתמיד
הטוב ביותר זורק אותך
אדם אהוב, קרוב
אתה מוכן לתת לו את חייך,
"אוהב אותך!" אתה צורח אחרי
לא תסתובב, תפנה
האדם הקרוב ביותר שלך.

אני מחפש אותך, אבל הזמן אוזל

אני מחפש אותך, אבל הזמן אוזל
אני קורא לך, אבל ההד, רק בתגובה.
אני לוקח שלג בכפות הידיים שלי, אבל הוא לא נמס,
הם פשוט לוחשים בעדינות שאתה לא כאן.
ואני לא מאמין ורץ עם הרוח,
אולי הוא יספר לך עליך
אבל הרוח לוחשת שאתה לא כאן.
ועף לאקים חמים יותר.
אני לא מבין מה לעשות,
אתה איפשהו קרוב, אני מרגיש אותך.
ואני מת על האהבה שלי
כמו פרפר אני בוער מהאש.
אבל אחרי המוות לא אפסיק לחלום,
נשמתי תעלה אל האור.
בכוכבים, אני אשאל עליך, אבל אני יודע
הם גם יענו שאתה לא כאן.
אני ארד ארצה ואשאל את העולם
אולי הוא יגיד לי איפה אתה.
והפעם בלי לקבל תשובה,
אני אמצא את עקבותיך בעצמי.
אני אראה אותך ונאנח
פתאום אני רוצה להגיד לך: "שלום..."
אבל על דבר אחד אני עדיין מתחרט
מה אתה חי - אני לא בסביבה.
אתה תגיע למקום שבו כל כך הרבה איתך.
ראינו שקיעות וזריחות.
ואני אהיה שם ובשקט.
אני לוחש לך: "אני לא פה יותר..."

אני נקרע לגזרים

אני נקרע לגזרים
אני נחנק וטובע.
אני בתשוקה פרועה
אני בכלא בלתי נראה.
הורג כמו מכת חשמל
שובה את מבטך.
תחושות בזרם לוהט
הלב שלי מתרגש.
אהובתי, תשוקה מעכשיו -
כלא חסר רחמים!
עם טעם מר - לענה
ועם המשכר - אשמה!

על מאהב הזמיר

אני מאוהבת בו
והוא אוהב כמה זמירים...
הוא לא יודע שזו לא אשמתי
שאני מאוהבת בו
בלי לחיצות, בלי שריקות ואפילו בלי מילים.
קשה לו להבין
איך אדם יכול לאהוב אותו?
עד כה, רק זמירים אהבו אותו.
חָמוּד! תן לי לחבק אותך
ראה את החצים של עפעפיים מונמכים,
דברו על כאב האהבה.
אני יודע שהוא ישאל אותי: "איפה הזנב שלך?
איפה המקור שלך? איפה הכנפיים שלך מחוברות?"
"יקרה שלי! אני לא זמיר, לא זמיר,
לא קיכלי...
תאהבי אותי - ילדה,
דמוי ציפור

אני צורח אחריך

מצמידים את הברכיים לחזה
נחנק מדמעה בלתי צפויה,
אני צועק אחריך: - רגע!
אני כל כך מצטער להיפרד מהחלום!

והייתי מתמוסס בנשיקותיך

ואני הייתי מתמוסס בנשיקות שלך...
פתית שלג נמס...
ולשרוף עם גפרור...
ואני רוצה שדמעה תרד מהריסים שלי...
מנגינה של רוך
מצלצל בלב...
ואני אאבד בזרועותיך,
כן כך שיותר
אף אחד לא מצא...
ואני אהיה במיטה שלך
וללחוש בלהט
כמה טוב אני...
ואני רוצה להירדם איתך - אל תתעורר...
דרך הגוף רועד
לרוץ דרך הגל...
ואני רוצה לגעת בכף ידך...
ואני לא אתעייף
לחלום על זה...

אני לא אתחנן לאהבה.
יש לי גאווה, תאמין לי.
אבל אני לא אשכח את אהבתי אליך
כי היא חזקה ממני.
אתה לא אוהב. אני יודע….
אל תאהב!
אבל אהבה לא יכולה להרוג.
אבל אתה לא תהרוס את אהבתי.
אני רק יודע איך לחיות את זה!

אמרת שזה יעבור
אבל זה לא.
אני לא מצליח להבין מה קורה.
אני אראה אותך...
כאב חודר אותי.
ואם אתה לא שם, אני מתגעגע אליך, אני מתגעגע אליך.
איך לצאת מאהבה
זה שאתה לא אוהב?
אתה לא מבין איך אתה הורס אותי!
למה לקוות
נועז נתן?
מה רצית?
למה הוא רמז?
אתה לא רואה
מה שאני ממיס לנגד עיניי.
הרגשתי את הפחד מאוחר מדי....

כתב יד יפה "אני אוהב" אני כותב במחברת.
השדות נכתבים בשמך בלבד.
והלב שלי כל כך כואב, מר, מגעיל.
כדור הארץ אינו מסתובב לפי קצב הצעדים.
הוא דחה אותי, בחר אחרת.
ובכן, הבחירה נעשית!
שהכל יהיה כך!
אני עדיין מכבד את הבחירה שלך.
בחלום מתוסכל, כזה בלגן!
לא ציפיתי לזה בכלל.
אף אחד לא מצפה למכות מהגורל!
תהיה שמח, יקירי, עם אולקה שלך!
האהבה שלי לא סובלת את המאבק.

לעזוב! לעזוב! אני שואל!
פרידה אל תייסר, אני מתחנן בפניך!
למה בכל שיחה
אני מקווה לפתוח את הדלת!
לעזוב! לעזוב! תעשה צעד -
אני לא יכול להיפרד ממך.
ושלא תעז לחזור
לא משנה כמה אבקש אהבה!
לעזוב! לעזוב! לא רוצה
להתעורר בלילה בדמעות.
ואתה מבין, אני לא יכול
רואים אדישות בעיניים.
לעזוב! לעזוב! קר יותר מגבר
למה אני לא יודע!!!
למה בכל שיחה
אני עונה בתקווה שלום!?

כן, נפרדנו! ובכן, תנו לזה להיות שטויות!
כן, אני מתגעגע אליך.
כן, אני סובל! אז מה? אין בעיה.
אני לא מכיר אותך יותר.
כן, אני לא אראה, לא אתחבק,
כן, דרכיהם נפרדו.
אתה יודע, אני היחיד בשבילך,
אתה פשוט חייב הרבה!
כן, נפרדנו, זה אסון,
כן, אני רוצה לחזור!
פשוט תחבק ותסתכל לתוך העיניים שלך
רק תחייך בשבילך!

כשאנחנו צריכים להיפרד מבחור,
החורף מתנחל בשקט בלב.
עצב וחרטה - למה הדוקוקה הזו?
הנשמה מלאה בשמחות בלתי צפויות.
לפעמים אנחנו מאחלים זה לזה הרבה שמחות.
או אולי - שווה לנו לאחל בהצלחה בעניין?
את ההפרדה אנו מקללים כסיבה לעמימות.
הפרדה מבחור היא רוע שהמוח הרע שולח לנו.

אני אחבק אותך לשלום
אני מנשק את שפתייך
אתה עוזב, אבוי, להתראות,
אני אחכה לך בימים אלה.
אני אאמין שההפרדה הזו
סיים עם הגעתך.
אין יותר ייסורים
תחזור בקרוב!

שעה קשה של פרידה
כשיוצאים לך וידויים מהפה
מנסה לקרוע
מה עמד לך בגרון.
זה לא נראה כמו כלום.
ואתה כנראה לא יכול להיכנס
מה עם פרידה גם
כנראה שאפשר להתרגל

מה עלי לעשות, יקירתי?
אז אני רוצה להיות איתך.
אני לא רוצה לעזוב
בלעדייך, אני לא יכול לחיות.
אני יכול להיפרד
אל תתקע לי סכין בלב.
אני אתגבר על עצמי
אני אשכח אותך.

נפרד מהחבר שלך
אף אחד לא רוצה לחינם.
החלום לא יכול להתגשם
כשההפרדה כל כך טהורה.
אנחנו לא יכולים לחיות אחד בלי השני.
אנחנו כל כך רוצים להיות עצמנו.
ולשווא אנו מניעים הפרדה.
תן לנו לעקוף!

אל תבזבז את זמנך, אל תחכה
לא נועדנו להיות איתך.
בעבר, המעיינות והגשמים שלנו,
ותן לשירים להישאר לא מושרים.
חשבתי שאני אוהב
וכן, אהבת אותי.
זה לא היה, אבל אולי זה היה...
שחר לא מצלצל מריקנות.

אני לא לבד, אני לבד.
רק שתיקה קורצת לי
ואתה בבעיות ודאגות,
והעצב מרחף באוויר.
רצה לחיות בלי כאב
רצה לחיות אבל לא יכול
עכשיו אני מיתוס, אני הבזק של כאב.

דרכינו התפצלו
ובכן... וזה קורה.
אולי משהו לא התאים
וכאן האהבה מתפוגגת.
וגם אם אתה כבר לא איתי,
מול כל מצוקה,
ואתה תהיה נחמד, תן לאחר
אבל אני מאחל לך אושר!

האש כבה, והקולות שככו,
הניצוץ לא יברח
אבל הידיים העדינות שלך
אני לעולם לא אשכח.
אני עוזב, גם אם זה קשה
ובמקום לב, קרח מר.
וזה הפך להיות בלתי אפשרי עבורי לחיות
כנראה שלא רבים יבינו...
ואפילו הכוכבים מאירים במעומעם
ובכן, בנשמה יש רק ריקנות.
הנשמה כולה בפצעים, עבה, עבה.
היא לא תתרפא במשך שנים.
כן, כי אף אחד לא מבין
כמה קשה לחיות.
אני כבר לא יכול לאהוב
ככה הרגשות מתפוגגים...

אני יודע שלא תבוא שוב...
כל כך קריר בלילה קפוא.
אתה בקושי שומע אותך נושם לתוך הטלפון,
תגיד מילה, אל תשתוק.
נשמה ריקה ולב ריק
ומחוץ לחלון גשם טחוב
הוא מביט בעיניו ולחש בעצב:
הוא לא יבוא, למה אתה מחכה?

קל לומר מהי אהבה
כשאתה אוהב ואוהב אחד את השני,
ואתה לא מרגיש איך הדם מתקרר
ובנשמה, כמו הסתיו, מגעיל.
אתה לא יודע איך זה כואב להסתכל על השמיים
כדי למנוע דמעות ליפול
הבינו שהניסים האלה לא יתגשמו
מה חשבת בקור.
אתה לא יודע כמה קשה להסתכל לתוך העיניים האלה
שהם מוכנים לתת לך את חייהם.
אתה לא יודע איך זה יש סופת רעמים בנשמה.
וחוזר חלילה, לעולם אין לדעת!

לא אני לא יודע למה
האהבה כבה, הכוכבים כבים
ולעולם לא נבין
למה אנחנו חיים והחיים חולפים,
מדוע השמש נותנת לנו אור
בעולם שבו הטוב יצא,
היכן שאי אפשר להמיס את קרח הלבבות,
וכל יום בילה לשווא.
ולא להרגיש את כל הכאב
כשהדמעות קופאות בעיניים
במקום שבו גומל הרע בטוב,
וזמן כשהחול עוזב.
אנחנו לא מבינים למה אנחנו הולכים
איפה שמעולם לא ציפו
ולמה כולנו עיוורים
וכאבם של אחרים לא שם לב.
למה אנחנו חיים בתקווה?
איפה הלב נשבר כמו זכוכית
לעולם לא נבין
שהכל אבוד, נשכח.

קדימה, העלו חיוך
כמו שהכל בסדר בעולם, שהתברר כגמיש,
לצלילי הכינור, גלו את כל הקלפים,
תגיד מה שאתה מרגיש בלי להסתיר את האמת
תסתכל לצד השני, תסתכל לתוך העיניים שלך
אנחנו שוללים בחיים - העולם הוא בפסים שחורים,
עם דמעות בעיניים אתה מבלבל את כל הקולות,
עכשיו דבר נגדך או בעד,
ולפעמים אין דרך חזרה
אתה חושב שאלכוהול פותר את כל הבעיות
ובכל נושא, המדינה תמצא ציפוי,
משנים את החוקים שלהם, כמו עבדים בזמן עבדות,
והדבר הארור הזה נורא עייף מכולם,
אבל אל תתקן את המערכות הגלובליות שלהם
בכל מקום שאנו פוגשים הגדרות,
נכנע לתנועת העדר המשותף,
מאה רובל גבירותיי, רק זריקה אחת,
ומישהו יסכים לרצח הזה,
ובכן, אז השופט ירכך את העונש,
במקום לשלוח אותו לקאזאן,
ובכן, עכשיו, תסתכל על עצמך מהצד,
האם אתה יכול לעצור את זה בעצמך
האם אתה יכול לשרוד את כל העומסים האלה
אני מאמין בך, כי אתה רוסי גאה.

למה יש צורך באהבה? אכזרי ורע..
למה היא נחוצה? אף אחד לא יודע..
למה אנחנו צריכים מילים - אני אוהב אותך קטן =)
כשהם עפים לקרקע .. לבבות מגגות קרים ..
מבינה את כל הטיפשות, אסלח על כל הטעויות..
אבל זה יהיה מאוחר מדי, כי אני כבר טס..
ותהיה עצירה - בליבי,
אבל לא סביר שמישהו יעזור - אין אף אחד במחוז..
רק הרוח יכולה לעצום את עיני,
ומהעין בסוף - דמעת פרידה,
ובכן, החורף הוא נבל, מהרחמים שלה..
יכסה בצעיף כדי לחמם אותי.
אבל זה לא יעזור, הילד לא יחיה ..
המת ישמח אם מישהו יסלח לו..
ולבסוף, יהיה רק ​​פרס אחד..
כמו משורר מת, כבר אין צורך באהבה...

העצב שלי, עיניים ירוקות,
דמעה התגלגלה לתוך הדשא הירוק.
העצב שלי. זקן עם שיער אפור.
גיא, היחיד שלי, יקירי.
לפעמים אני רק רוצה לחבק אותך
תתנשק וספר הכל על עצמך.
יקירי, אני כל כך עצוב בלעדייך
אל תשכח אותי בתפילותיך.
הזדקנתי ואפורת שיער לגמרי,
אני מפזר את התלולית שלך במים קדושים,
פרחי קבר צומחים סביב הצלב,
והחיים שלי עצובים וריקים.

דמעות של שמחה זולגות מהעיניים
דמעות של אושר טמונות בנשמה
אל תפחד, זה קל
ואין להם מנוחה.
הו, יקירתי, כמה כבד הלב,
קשה לי לאהוב אותך
ואתה פותח, תפתח לי את הדלת שלך,
כדי לא להיות מסוגל לשכוח אותך.
או לסלוח ולתת לך ללכת
אבל איך אני יכול לאהוב אותך?
ואיך אני רוצה לשכוח אותך
תשכח לגמרי, אני מתפלל לאלוהים.
אני לא רוצה לאהוב אותך
ואני לא רוצה להיות איתך
אבל איך אתה מבין, סולח,
שרק אתמול היא אמרה: "אני לא רוצה".

איך לבטא את זה במילים
מה הצטבר בנשמה
מה שאני רוצה לשכוח להרבה זמן
אבל שוב הזיכרון לוחש לי
מזכיר לי מילים
שדיברת
ולילות בלתי נתפסים
מה עשית איתי
הבלבול של הגוף והנשמה שלנו
נותן לך מושג על היופי
והדחף הזה של תשוקה אהבה,
מה שאף פעם לא ניתן להחזיר.
אסור לי לשפוט אותך.
אני לא שופט, אני לא תליין.
למרות שכואב לי בלב
אבל הכל יעבור ואני לא בוכה
ולחייך וצחוק
לחרוץ את האויבים, לחרוץ את הגורל
ואני יודע את זה מתישהו
אתה תמיד תבוא אליי...

קולקו, נוקב בנפש,
כי אתה לא בסביבה.
מחשבות, מחשבות עליך
אני משחרר צעד אחר צעד.
כואב, מפחיד ואפל
אני מסתובב ברחובות בלילה.
הכל אמיתי, אבל מסביב
זה נראה לי ריק.
איפה אני לפעמים משוטט
שביל סלול.
איפה אני לא יודע מה לא בסדר איתי
הגורל הוביל לשם.
קלות מילים, רוח קרה
מכה חזק בפנים.
לא כמוני בעולם
אני לבד וזהו.
ניצוץ עיניי נמוג,
פה יבש,
אין בהם עוד ביטויים ריקים,
שאני אוהב אותך
כל כך הרבה כאב בנשמה שלי
הצלחתי לסבול
שלעולם לא אחזור
אני לא אקח אותך בחזרה.
אני לא צריך כלום
רק אור ירח
מקצבים של מוזיקה באוזני
וחפיסת סיגריות.

בערבים ספרנו יחד את הכוכבים
בזמן הזה, חלמנו איתך על העתיד.
למרבה הצער, כל התוכניות התמוססו,
והאושר ירד בטל הבוקר.
אין צורך בדמעות ואין צורך במילים עצובות,
הגיע רגע הפרידה.
להתפזר לכיוון הכביש-כביש,
תן להם להיות רחבים לכולם.

תסלח לי, אהובי.
אני מצטער יקירתי
שאהבתי אותך
רצה להיות איתך.
סלח לי יקירי
מתישהו אסלח
מה שלא אהבת
זה לא אהב אותי.

איך להאמין בפרידה?
איך לא להכניס עצב?
לפני שנפרדים ממך,
אני לא יכול שלא להיות עצוב...
בודד ועצוב
הכאב טמון בנשמה.
אתה לצידי,
אתה מבין, אני כבר בוכה...

כן, זה כואב, אבל בשביל מה?
השירים שלי נקראים רק על ידי הנשמה
ורק עכשיו אני מבטיחה לעצמי
שלא חייתי בשבילך.
אני אוהב אותך, אני מנשק אותך
אבל זה רק בחלום
אני יודע איך לחיות, ואני יכול
תהיה לבד עם עצמך.

לא כל אהבה
עובר את המבחן
לפרידות ארוכות ו
מרחק רב.
והרגשות שלנו כשלו
לעבור את השלב הזה
בלי הפסדים ובלי הפסדים.
סלח לי יקירי
ולהתראות!

לא ניפרד מהבחור האהוב שלנו.
לפחות לא מרצון.
אבל כך קרה שגורלו של הנהר
הוא בונה את הזרימות שלו בלי לשאול אותנו.
בואו לא נאמין שהיא באה
ועכשיו הפרידה הרעה לא תיעלם.
היא תעזוב. לא לחינם הביאו החיים
אנשים, דוחפים אותם בעצב של פרידה.

לא אכפת לי מהכל - יש הרבה בנים,
לא אחד בעולם, רק אתה
מפת שולחן יקרה לך
איפה שהיינו הולכים ברגל.
אני לא מקנא בך בכלל
אני אפילו לא חושב עליך.
אם תמצא את עצמך אחרת
ואז החבר'ה יימצאו על ידי.

נעלמתי לנצח
אתה לא מחכה לי יותר.
אמרתי סליחה כל כך הרבה פעמים
אבל פספסת הכל
התגעגעתי לאהבתך
כל הזמן אמרת חכה
יש לי הרבה מה לעשות תתקשר אליי מאוחר יותר
הייתי סבלני וחיכיתי...
אבל הכל מגיע לסיומו.
הכל פרץ ובא טרידטים שלמים.
אני לגמרי לבד עכשיו
אתה תספר לי אחר כך
זו אשמתי, סליחה.
אבל אני רק מושך קצת בכתפיים,
ואני אבכה קצת.
אני כבר לא שלך!
אבל לא תראה את הדמעות היפות האלה
אני פשוט אעזוב ו
אני לא אחזור!

רעשי רוח וריח של ירוק רטוב,
קול הגשם על המדרכה הרטובה
כמה פעמים הסתכלנו על זה?
כל פעם היא כמו הפעם הראשונה
בחושך משתקפות שלוליות לא יציבות
פנסים וירח צהוב
ומתנדנד בענפים המתפשטים
עלווה נושבת ברוח
רעם רועם מאחורי היער, בקושי נשמע,
המשוט חורק על הנהר במנעול המשוט,
הלב יגיב בדפיקה מהירה,
זה יהפוך בלב ועצוב וחם
ברקים בוערים בלילה,
האופק צבוע בצבע ארגמן
משהו בלילה אני לא יכול לישון הרבה זמן,
זוכרים אירועים מהעבר
השנים האלה - רחוקות, עבר,
עובר איתי בעובי של שנים,
חי מחדש את זכרם של קרובי משפחה
הפנים של אלה שכבר לא איתי

אני לא יודע אם אתה אוהב אותי?
ומה אני אומר לך?
ואני חי, אוהב בליבי.
תן לכאב בלב
אבל אני לא בוכה.
אני רק רוצה לחיות לידך
לאהוב אותך, להיות איתך.
אני לא צריך אף אחד אחר
הקסמת אותי בעיניים שלך.
אבל מה אני אומר לך?
אולי אתה רק משחק?
ואני חי, אוהב בנפשי,
אתה לא שם לב לזה.

היית האושר שלי.
היית הכאב שלי.
נשמתי אותך
חייתי רק בשביל האהבה.
ממה הלכנו
ולמה חזרנו?
גשם יורד על הגגות
דרך רחובות קטנים.
ובקהל אנחנו תמיד לבד.
ואנחנו חיים כמו פעם
ואנחנו צוחקים על אותו הדבר.
מחוץ לחלון לבן כשלג,
אבל פברואר גשום.
הכל הלך. אבל אתה צודק -
החיים שלנו הם כמו ספירלה.

אתה עצוב
הצל של מי
מה הם שומרים בפנים
העיניים העצובות שלך
השמלה רקומה בסתר,
חרוזים הם כמו כוכבים.
אני יודע שמשהו מוסתר -
מחוות חרדה, תנוחות,
אתה מסתכל מהחלון
יש רוח וגשם.
אתה מסתכל ישר קדימה
מה, למי אתה מחכה?
אבל אני לא צריך הבהרה -
הוא עצמו בבעיה;
אושר הוא חזון מוזר
והזיכרון הוא מחט דקה.

ושוב - בדידות. שוב.-
כל כך הרבה שאלות ללא מענה!
ושוב, הריסים מהדמעות רטובים,
בורחים לעצמם בבוגדנות, בורחים...
באיזה כביש תלך אז?
"אולי אבוא אליך אז..."
תבוא או תבוא? זורע גשם...
וביקשת ממני לקרוא ל...שכנה.
או חבר שלי... אני לא מבין, -
למה אני צריך את כל הסודות המטופשים האלה?
מאבד את קסמם,
ואני חי בעשן קודר...

אני לא רוצה לריב, אני עייף.
נמאס לי לחיות, אני רוצה שלום.
כל הזמן חולם על דבר אחד,
בתמורה, קבל משהו אחר.
אני לא רוצה, ואין לי כוח להילחם.
הקרב הזה יותר נורא בשבילי מאשר ייסורים כבדים.
במשך זמן רב המקום שלי בשמש
נמלט לידיים מתמידות יותר.
אז תן לזוכים לצחוק
מדמם, מת לאחר הקרב.
תנו למוכה להיכנע לאויביהם,
אם הניצחון שלהם שווה יותר מהחיים.

אהבה היא דמעות מפרידה ארוכה,
אהבה היא השמחה שבמפגש אחד עם השני
אהבה היא לפעמים כאב לב...
אהבה זה להיות קרובים אחד לשני...
לא מצאנו איתך אהבה במקרה...
הוקירנו ושמרנו אהבה במשך זמן רב, אבל,
לא יכול היה להציל אותך מצרות
בלונד וונץ' - שביל החלב
היא עקבה אחריך
ונפלת בדרך...
תאהב את אהבתי
והשורות האלה על אהבה
שבור לנצח...
אני כותב עבור רבים מאיתנו
כדי שלא תשבור אהבה כל כך חסרת לב!

יש שני עיוורים בעולם... אתה - כי אתה לא רואה כמה אני צריך; ואני - כי אני לא רואה איש מלבדך. 210

אהבה... שונה... אבל תמיד איתה... תייגו... החברה הכי טובה... כאב... 110

כשהדמעות שלי יוצאות, אני יושב אחורה וצופה בביצועים שלהם.. 58

אתה יכול לאהוב מישהו שפוגע בך, אבל לעולם לא לפגוע במישהו שאוהב אותך... 152

אני אתפוס אותך, קופידון... אני אקרע לך את הכנפיים! 172

אתה כמו סם - ואתה תמות איתך, ובלי שתשברי. 154

בשביל האושר אתה צריך לא מעט - הקריאה הבלתי צפויה שלו ... 180 (1)

כל הצרות שלנו מתחילות במשפט הזה: 'לא... בנות... ובכן, הוא לא כזה. הוא ממש טוב.' :) 117 (2)

לפעמים קורה שהחיים מפרידים בין שני אנשים רק כדי להראות לשניהם כמה הם חשובים זה לזה. 113

טוק טוק!? - מי שם? - אהבה!!! - לך מפה, יש... 193

זה כואב כשאתה הולך ברחוב ושומע את השיר שהיה בטלפון שלך רק בשבילו... ואתה מבין שהוא לא ישמע שם יותר. 129

(פונקציה (w, d, n, s, t) ( w[n] = w[n] || ; w[n].push(function () ( Ya.Context.AdvManager.render(( blockId: "R-A -132683-1", renderTo: "yandex_rtb_R-A-132683-1", horizontalAlign: false, async: true )); )); t = d.getElementsByTagName("script"); s = d.createElement("script "); s.type = "text/javascript"; s.src = "//an.yandex.ru/system/context.js"; s.async = true; t.parentNode.insertBefore(s, t); ))(זה, this.document, "yandexContextAsyncCallbacks");

חפש מישהו שקורא לך יפה, לא סקסי 124

כפי שזה קורה לעתים קרובות... אתה רוצה להגיד "אני אוהב אותך", אבל אתה אומר "אתם זוג נפלא". 176 (8)

כשאנשים עוזבים, שחרר. הגורל מבטל את המיותר. זה לא אומר שהם רעים. זה אומר שהתפקיד שלהם בחיים שלך כבר שיחק. 151 (1)

כאשר בגדו בך, ואתה, למרות הכל, רוצה לתקשר עם האדם הזה ולאחל לו רק אושר, אז אתה או קדוש או טיפש 155

בפגישה הוא נתן לה ורד ואמר שיחזור כשהיא נקמל... רומנטי... אבל הוורד מפלסטיק.... 138

הילדה הזו היא הגאווה של אבא, האהבה של אמא... והדמעות שלך... 88

תמיד אפשר לחזור לעבר, אבל למה? 92

הייתה לך הזדמנות להיות הראשונה, אפילו היחידה... ועכשיו, בבקשה תעמוד בתור... 135

תעשה מה שאתה רוצה... אבל אני יודע - החיים שלך יריחו כמו הבושם שלי. 94

גברים אמיתיים לא אומרים, "תבחר! או אני או הוא! הם לוקחים אותך ביד ומובילים אותך... 140

הבטחת לאהוב אותי, הבטחת שנהיה ביחד... אבל לא אמרת כמה זמן... 184

תאחלו לאקס שלכם לפחות בהצלחה, כי הוא כבר איבד את האושר! 94

כל מה שאני צריך זה שלפחות בחור אחד יוכיח לי שלא כולם אותו הדבר... 127

נפגשת איתו?... כמובן... נפגשים, מחייכים, לפעמים אפילו אומרים שלום. 136

הזמן לא מרפא ... חלומות על מנוחה, חלומות על חיים חדשים, ולפני השינה - עליך מטופלים. הזמן לא מרפא כלום... 92

אתמול ירדה הדמעה הראשונה בגללך, ובכן, למה לי! 115

רומנים מהעבר נשכחים רק על ידי אלה שהכל הסתדר אז 57

על ידי הערות של פילגש הפרא

אהבה נכזבת, חסרת תקווה כמו שממה חסרת דרכים. אהבה חסרת תקווה נכזבת, ואם זה היה חסר אנוכיות שלך...

"השיר הזה מסתובב לי בראש כבר הרבה זמן, הוא לא נותן לי לעשות כלום, לחשוב, לישון, לאכול - לחיות! אהבה נכזבת... למה נשארתי עם חלק כזה? לא פגעתי באף אחד, ולא השליתי אף אחד, לא הבטחתי כלום לאף אחד... ועכשיו אני פשוט בוערת בתחושה נכזבת, אני סובלת וסובלת כל יום, כל שעה, כל רגע.

כשראיתי אותו בפעם הראשונה, מיד הבנתי שאני לא צריך אף אחד אחר בחיים האלה! כשאחותי הביאה את החתן לבית להיפגש, התאספו כל הקרובים, כולם חיכו ושמחו לאחותי, ורק כשראיתי אותו, אנדריושנקה, הבנתי שנגמרו חיי!

ומחר חתונתם, ואני, נעולה בחדרי, לשיר הזה, בוכה, סובל ומרחם על עצמי. היה לי חסר מזל מילדות, אפילו בבית הספר התאהבתי באותם בחורים שלא שמו לי לב. וזה עדיין נשאר כך. אולי משהו לא בסדר איתי? לֹא נוֹרמָלִי?

בשנה שעברה ביקשו ממני להתחתן עם חברי לכיתה. הוא טוב, אבל אני לא אוהב אותו, אני פשוט ידידותי. וזה שאיתו לא הסרתי את העיניים בשנה הראשונה, התחתן עם החברה שלי. ניסיתי לשכנע את עצמי שהכל בסדר, אפילו הלכתי לחתונה שלהם.

הכל הולך טוב עם אחותי, היא צעירה ממני בשנתיים, אבל היו לה חברים, מוקדם ממני. והכל כמו עם אנשים, אבל עכשיו אנדריי... הם יוצאים כבר שנה, מסתבר. הוא כל כך יוצא דופן, חכם, אדיב, יפה, עליז. ובכן, למה הכל בשביל אחותי, אבל רק דמעות בשבילי? אני חולמת איך היינו נפגשים איתו קודם, והכל הסתדר לנו, וזו החתונה שלנו מחר, ולא של מישהו אחר.

אני לא יודע למי לפנות כדי לסדר את עצמי. אני כבר שונא את עצמי לפעמים, וגם את אחותי. אמא מרגיעה, אומרת שהאושר יגיע אליי, אבל אני לא מאמינה בזה יותר!
ז'אן

מכתב כזה הגיע לאחרונה לכתב העת. המחברת שלו היא בחורה צעירה שאחרי כמה שנים כנראה תחייך לשורות שכתבה בעצמה, אבל היום היא לא צוחקת. בגיל ההתבגרות, אהבה נכזבת נתפסת כקריסת העולם כולו. רק עם הגיל נהיים חכמים יותר ומבינים ש"... אהבה יכולה להיות ארוכה, והחיים עוד יותר...". וכמה חשוב שעכשיו אנשים אדיבים ומבינים לידה.

סביב חיים מעניינים, מלאי אירועים, מלאים לא רק באכזבות, אלא גם בשמחות. מספיק לנגב את הדמעות ולהסתכל מסביב. תאהב את עצמך, אז אחרים יאהבו אותך גם. כבדו את רגשותיהם של אחרים, ואז יתייחסו אליכם בכבוד. ואל תקנא, אלא תשמח באושר של מישהו אחר. והלב שלך ירגיש מיד קל יותר.

תחושה נכזבת הופכת תמיד לצלב כבד עבור אישה, אותה היא צריכה לשאת בחייה. לפעמים קשה אפילו לבטא את עומק הרגשות של האדם, את היופי של כל מה שנמק בליבה של אישה. לכן, שירים על אהבה נכזבת לגבר עוזרים לפעמים להביע רגשות ולחשוף את היופי של רגשותיהם מול המין החזק יותר.

למה אנחנו צריכים שירים יפים על אהבה נכזבת?

מציאת שורות פיוטיות מתאימות היא לפעמים קשה מאוד, כי הרגשות של כל אחד הם שונים, כמו הסיפורים הרומנטיים עצמם. מדוע נדרשים שירים על אהבה נכזבת?

• הם עוזרים להתוודות על רגשותיהם בזמן, ולעשות זאת יפה.
• לפעמים עבודות כאלה עוזרות להתמודד עם דיכאון, כי הילדה מבינה שרבים חוו טרגדיה אישית דומה.
• יצירות פיוטיות מספרות סיפור אהבה יפה, ולכן יכולות להוות מקור השראה.
• שירים יעזרו להתבלט מהצבא של מעריציו של גבר, ולהפנות את תשומת לבו לעצמם.

כאן חשוב מאוד לבחור את המוצר הנכון. אם תשלחו לאהובכם את השיר הראשון שנתקל בו, הוא לא תמיד יוכל לבטא את מלוא העומק של הרגשות, הרצונות והרגשות. כל הגברים שונים, ומישהו עשוי לאהוב שירה מטפורית עם הרבה כינויים שונים. גבר אחר יאהב פסוק פשוט יותר, אבל שיש לו אהבה ועומק משלו. חשוב שגם הילדה תאהב את העבודה, כי בכמה שורות עליה להכריז ברהיטות על כל מה שמייסר את ליבה.

לכן, כדי למצוא את השירה הנכונה, באמת צריכים להיות הרבה שירים על אהבה נכזבת לגבר. לאחר קריאת מספר יצירות פיוטיות, אישה תוכל לבחור בדיוק את השורות המשקפות בצורה מושלמת את עומק רגשותיה.

האתר שלנו מציע את הקטלוג העשיר ביותר של שירים יפים על רגשות לא הדדיים. כאן ניתן למצוא יצירות רומנטיות בעלות משמעות, ניתן למצוא קווי רוך וביטוי של התמסרות ללא גבול. תחושה לא הדדית לא בהכרח חייבת להיות המקור לדיכאון. לפעמים רגשות כאלה הופכים למקור השראה, המאלצים אדם להנציח את מחשבותיו וחלומותיו הרומנטיים בשירה בכוחות עצמו. אם אינך יכול ליצור פסוק יפה בעצמך, האתר שלנו תמיד מוכן לספק מגוון עצום של יצירות כאלה!

מה יכול להיות עצוב יותר מאהבה נכזבת? כולם חוו את ההרגשה הזו מתישהו, ויודעים שמעט דברים כואבים כל כך כמו תחושה שיש ולא תהיה לה מענה. בזמנים כאלה אתה רוצה להיעלם, לבודד את עצמך מכל העולם ולהתענג על הבדידות והדחייה שלך.

הודעה אחרונה
אני כותב לך עכשיו
החלום שלי, הרצון
ולגורל לא אכפת

פרידה היא בדיחה חולנית
אני לא יכול להבין
טעות מטופשת שלי
רק רציתי לחבק

וננעץ בזיכרון כמו מסמר
כל הזכרונות
הם פילחו אותי
אהבה, חלום, סבל

תאמין שזה לא קשה לחיות חלום
עף בשמיים
אבל אי אפשר לשרוד
עם דמעות בעיניים

והפצע עמוק
והדם זורם
האהבה שלי אכזרית
היא זו שאשמה

לא בגדתי, תאמין לי
לא הייתי מקללת כל כך בקלות
והלב נקרע עכשיו
לא מתוודה יותר

אני אנסה להיות מאושר
נגד גורלך
לא ידעתי איך להיות נאהב
התוודיתי על כך בפני עצמי

אולי אני לא אידיאלי
אבל אתם החלומות שלי
ואם רק הייתי יודע
מה זה כל הסבל הזה

הלב פועם, הידיים רועדות
הרגשות הבלתי מוסברים שלי
העיניים שלי רוצות את התמונה שלך
הם רוצים משוגעים

אני אוהב אותך אתה יודע את זה
ואין יותר גרוע מהעצב הזה
אחרי הכל, בחיוך תענה,
אני לא מאמין בזה, אני מצטער.

סלח לי על אהבה
והחיים הם ככה עכשיו אני יודע
אני לא אחזור על הטעות שוב
אני מבטיח לך את זה

הודעה אחרונה
אני כותב לך עכשיו
משאלה אחרונה
תשאיר את האהבה לעצמך

אתה עדיין מהבהב?
כן, אני מרצד...
- ואני נפטר ממך,
אני מסתכל על קפוא בקפוא
אורות הכוכבים כחולים-כסופים - אתה עדיין טס?
כן, אני עף...
- ואני מעלעל בספר שלנו
טיסות של ארץ ושמים,
ימים של אור, שמח ותמים.- האם אתה עדיין אוהב?
- לא, כנראה.
זה כואב וכואב.
האם אתה אוהב אותו הדבר?
- אני אוהב,
אבל אני לא חולק איתך את הרגשות שלי...

הלב פועם, הידיים רועדות

העיניים שלי רוצות לראות אותך

כשיכולתי לגעת בך


כמה אני אוהב אותך?

אני לא יכול לשנות את גורלי

בשקט בוקר שחר אוכל.
חלומות עוזבים, לוקחים ממני את הכוחות.
אתה לא תחזור, אני יודע
לא מבינה שאהבתי אותך.

בשקט השלג נמס מתחת לרגליים.
אני לא זוכר איך זה קרה.
אתה לא תחזור, אני יודע
הלב שלי נשבר בהתרסקות.

רוח רטובה נושכת את הירח.
מפזר את כל הלילה לחתיכות.
אתה לא תחזור, אני יודע
מחזיק את האושר שלי בכפות הידיים.

והאביב שונה.
כל רגע שורף את הנשמה.
אתה לא תחזור, אני יודע
ממשיכה להקשיב לריק.

הלב פועם, הידיים רועדות
ואני לא יכול לבטא את כל הרגשות
העיניים שלי רוצות לראות אותך
אבל אבוי, הלב שלך ריק.ואין עוד רגעי חזרה
כשיכולתי לגעת בך
למה זה איתי, למה אתה?!
אני רוצה להירדם ולא להתעורר! ובחיים לא תצליחו להבין,
כמה אני אוהב אותך?
ואין שום דבר שאתה יכול לעשות כדי לעזור לי
אני לא יכול לשנות את גורלי

מבין! החיים בלעדיך נראים לי ריקים
ובלעדיך אני לאט לאט מאבד את דעתי
וכל מה שאני כותב מבאס!
אבל דעי שאני משוגע עליך!

בשקט דמעות מתגלגלות מהעיניים
מאין אונות, פחד וכאב...
אתה תחלום עליי יותר מפעם אחת.
ובכן... בחלום, לפחות תן לי להיות קרוב.

אני כל כך עצוב ויורד גשם בלב
וכל כך הרבה זמן ניסיתי לשכוח...
רק מישהו לוחש לי: "רגע",
ושוב נשארתי נאמן...

אני כותב לך שוב מכתבים
אבל אני לא רוצה לשלוח...
אני אוהב אותך, אתה שומע, אני אוהב אותך!
ויותר ויותר אני מתאהב בך...

השמיים זה שמך
הוא מצייר אותי על קטיפה שחורה...
אני לא מוצא את המקום שלי
והנשמה כמהה בלי סוף.

אני אצטרך לשחרר אותך
לזה שהפך ליקר לך יותר.
אני פשוט לא יכול להפסיק לאהוב...
או ליתר דיוק, הלב לא יכול...

למרות שאני אוהב אותך היום
מחר אני אשכח אותך
למרות שאני בוכה היום,
מחר אני אצחק
אתה לא יכול לראות את הדמעות שלי
שומעים רק צחוק מצחיק
אף אחד לא יודע איזה כאב מסתתר מאחורי צחוק מצחיק
אני לא יודע מתי אני אוהב אותך
אולי באותו ערב
כשראיתי אותך האמיתי
אני מבין שהצטערת
כאב ודמעות מאחורי מסכת הפנים
ושאתה אוהב רק אדם אחד בכל ליבך,
אבל זה לא אני.
הזמן יעבור והפצעים יגלידו
פצעים יגלידו אבל נשארו צלקות
אני לא אוהב אף אחד כמוך
אני יודע שזה יהיה קשה, אבל אני רוצה לשכוח

אני יושב בעבודה, משועמם
אני מתגעגע אליך שוב
ואתה קורא באדישות
הסמס שלי על אהבה.

אני אוהב אותך מאוד
כאילו לא אהבתי אף אחד
אתה עונה בחיוך
אני לא מאמין בזה, אני מצטער.

מקווה להיות ביחד מהבהב,
אש חלשה לפנינו,
אבל כל יום זה נמס,
התנפץ על סלעי האהבה.

אני אוהב אותך, זה בטוח
אבל האם נהיה ביחד, מותק?
רציתי לשמוע, כן, את השמש
ושניים עוברים את החיים

הייתי רוצה להפוך לרוח חופשית
עוף מפה ותשכח
כדי שלא אחשוב עליו
לא לאהוב אותו...

הייתי רוצה להפוך לנהר שקט,
שתוק, תברח
כך שזה, כמו סירה,
אל תשמרי על עצמך...

הייתי רוצה להיות לילה חשוך
להכהות ולקרר
כך שהתדמית המוארת שלו
סגור בסרט כהה...

הייתי רוצה להפוך לשמים בהירים,
גרור איתך את העולם
כדי לא לשים לב אליו
למצוא אחר...

הייתי רוצה להיות חכם בבוקר
ותן לו ללכת...
רק שלא אכפת לי
אני ממשיך לאהוב...

אני מחזיק את הטלפון ומקווה

שאשמע קריאה ממך.
הלילה הזה נראה קודר,
כי אתה לא בסביבה. היום עובר, השבועות חולפים,
אני רוצה לשנות הכל, אבל לא אתה,
להשאיר הכל כמו שהוא, כמו קודם?
למה לי לחיות אז?נראה לנו שהאושר כל כך קרוב,
אבל שוב השערורייה המטופשת הזו.
אנחנו רוצים להתפייס איתך?
כן, אני אגיד, מסתכל לתוך העיניים האלה.

לא תשנה כלום?
הכל נגמר שוב, שוב?
זה שוב פרידה?
זה שוב עצב?

ורציתי להתחיל הכל מחדש,
בוא, חבק אותך בעדינות,
לבקש ממך סליחה
ומנשק אותך ברכות.

תזכרו, בבוקר זה נראה לנו
האם אתמול הוא רק חלום?
אתה זוכר כמה נפלא זה נראה
החיים שלנו נושמים ביחד? אבל הגיע הזמן להתעורר,
לצלול לתוך חיי היומיום הרעים.
אנחנו לא יכולים לחזור אחד לשני
"אנחנו אנשים שונים מדי." דמעות זלגו בשקט,
המחשבות נעלמו פתאום.
הכאב בליבי הוא מדהים
אבל אני אוהב... אני אוהב מאוד.

המבט הזה, החיוך הזה
הידיים האלה הן כולן טעות.
אני שונא, מתעב את השקר הזה ואת המסכה הזו.
אתה לא אוהב? לא אאמין…
אני לא מאמין בסיפורים מרושעים.

צרחתי, התקשרתי כמה שיותר מהר.
שוטטתי לבד ברחובות השוממים.
הנשמה הייתה כל כך מגעילה וכל כך מחליאה,
שרק ירח אחד הציל.

גם הכתף של אמא ניצלה,
כשבכיתי מתייפחת כל הלילה.
שאלתי, התחננתי, אלוהים,
הרחיק את כל המחשבות.

ביקשתי ממך להיות מאושר
להיות שלם ובריא.
למצוא את האחד שיחלק
הכאב, האהבה והמחסה שלו.

ולאחרונה החלטתי לשקר.
קצת.
אמרתי שאני לא אוהב
האמנת לשטויות האלה.

ובכן, זה כנראה יהיה קל יותר.
יותר קל לנו: אתה ואני.
אתה תאהב כמו פעם
אני אחכה בחושך.

אני לא צורח, אני לא מתקשר, אני לא בוכה,
אני לא, אני לא יכול, אני לא רוצה.
אני לא רוצה שום דבר מלבד מוות!
עייף, אני לא רוצה לחיות!
אתה יודע, יקירתי, אבל אהבתי,
ועכשיו אני אוהב אותך מאוד
טיפות דם נפלו ארצה
סקרלט כיסתה דמעה.
ואל תפחד, זה לא יזיק לי
רק כאב עכשיו אני חי
אתה לא יודע עליי כלום
להיפך, אני נושם רק איתך.
זה הכל…
להתראות, נתראה בקרוב
בחיים הבאים, או לעולם לא,
אני מבקש את סליחתך
סליחה שאני אוהב אותי!!!

אהבתי אותך: עדיין אוהב, אולי
בנשמתי זה לא גווע לגמרי;
אבל אל תיתן לזה להפריע לך יותר;
אני לא רוצה להעציב אותך בכלום.
אהבתי אותך בשקט, ללא תקווה,
או הביישנות או הקנאה דועכים;
אהבתי אותך כל כך בכנות, כל כך בעדינות,
איך חלילה אהבת להיות שונה.

ניצוצות השחר הרועדים כבים,
מלא דמעות ואהדה אילמת,
ובוהקים, הפנסים אבלים
על הפיצול לשניים אושר.
הלילה, כמו להבה, גווע באש,
אפר מפיץ געגועים בשעות היום.
הילדה לחשה משהו בעדינות
אל ליבו של הארוס שלה.
שברתי את הידיים, הלכתי לאיבוד קצת,
סופת רעמים רעמה במחשבותיהם של המשוגעים.
ובאופן אבהי, וברכות, ובקפדנות,
עיניהם של גברים הביטו לתוך הנשמה.

מותק, אתה יודע שאני לא מאוהב.
האושר הוא מסתורי, זה פשוט קרה.
פגשתי אחר - יפה כמו חלום,
ולנצח בחלומות שלי התיישבו.
אל תהיה עצוב, זה קורה לפעמים.
זה נראה כאילו לא קיבלנו אהבה.
אתה יודע, נהניתי להיות איתך
ורק דברים טובים נשמעים עליך.
זה פשוט לא הסתדר... סלח לי, אם זה.
כן, אני אוהב אותה, זו הסיבה.
האושר נדלק ונשאר ללא עקבות.
אולי התלקחתי כמו כל גבר
אולי הגורל הראה את הדרך
חיים יוצרים צומת דרכים מאושר.
מותק, הכאב יעבור לאט לאט
אושר לך בחייך היפים!

חָמוּד! יקרה שלי! תקשיב לי!
אני לא אבכה, אני אחזיק מעמד!
הדמעות שלך קרות נגעו באש,
אבל זה לא בשבילך לשרוף את עצמך בזה עכשיו.
אני אזכור אותך, אשקר
שסוף סוף התאהבתי בך.
אבל לעולם, לעולם לא אהיה
יקירתי שלא גיליתי את הסודות שלי.
אל תישאר, עקוב אחריה
בקור ידיה, מלטפת את ליבה.
הכנס את הלהבה הבוערת של הלילות שלך
הרצון הבוער של כדור הארץ פועם.
תן ללב שלי, בוער עד היסוד
וחושף אותי ללא אנוכיות
ההרגשה שלך תיתן חום,
ותן לאושר שלך להיות בתמורה.
יקירי, להתראות! תוביל לדלת.
אתה רואה את הכוכב בוער מכאבי?
אתה מביא לה יקר.
אנחנו נפרדים ממך לנצח.

ניצוצות השחר הרועדים כבים,
מאיר מעט את הנשיקה של שני אוהבים.
הבחורה מביטה ודמעותיה
הוא מתחבא מהם בין ריסיו הכהים.
לוחשות מבוהלות: "אז זה לא הסתדר",
ונודד בגזר דין אל תוך הריק.
ובנשימה עמומה אפשר לשמוע
משהו על כאב וטימטום של הנשמה.
היא שיתפה את הלילה: "אני פשוט לא האחת".
האושר גווע, לאחר שנפטר מהגורל.
זה פשוט לא הסתדר... ועם אבן מהגשר,
חזה על הגלים האפלים נשברים.
השחר כבה ועדיין מחכה
קולות של אביב. לא שמעו מהם הרבה זמן.
הוא שם ציפורנים על קברה
הבחור שלא הסתדר פעם אחת.

נתתי אהבה וסלחתי על עלבונות
בלב הסתתר הכאב בציפייה לנס

באת שוב, התפוצצת כמו ציפור
מכריחים אהבה ופחד להיפרד

נתתי חום, שכחתי מהכל
נתתי את כל מה שיש לי, פשוט לא שמת לב

סלחתי לך כפי שקרה יותר מפעם אחת
חזר אליך בבריכת העיניים העדינות

עזבת שוב, עוזבת בתמורה
טירת חלומות ורודים מקירות הרוסים

היא אהבה אותו מאוד
אבל לא יכולתי לספר לאף אחד...
היא פחדה לפתוח בפניו את לבה
פחדתי להיות לבד...
לא אמר כלום לאף אחד...
הרגשות שלה נעלמו לאט לאט...
יש פצע בלב
הפצע של אהבה נכזבת...

אני לא צריך אהבה.
למה זה קרה?
אני אוהב אותך.
משהו בלב שלי השתנה.

לא! אני שונא אותך!
לא! אני מציע לעצמי.
למה הייתי כל כך אהוב?
למה אני צריך את האהבה הזו?

פגעת בי ישר בלב
והמבט שלך היה רך יותר מהשחר.
פשוט עבר בלי לשים לב
שאוכל לאהוב אותך.

ובחלום אקרא לך.
כמה אני אוהב אותך.

אני לא יכול לחיות בלעדיך.
וזה יכול לקרות לי!
הו! כמה חזקה אהבתי!
למה רציתי לאהוב אותך?

אהבה. אהבה באהבה נכזבת.
אהבה. להתאהב עד כדי כאב.
ובחלום אקרא לך.
כמה אני אוהב אותך.

מוזיקה רוסית באוזניים והיא צריכה אותך אפילו יותר.
דמעות מהלחיים וכאב בעיניים
הגשם מחוץ לחלון נשפך לפחד
שלא תבוא ותתקשר
בלב שלך, אל תפתח לי את הדלת
ולמלא את ליבי הריק
על השעון הרבה אחרי חצות
רק חושך נשאר ברחוב
והיא יושבת ליד החלון לבדה.
כולם מציירים תמונה של אירועים במוחי
שאין בכוחו לשכוח.
אבל הוא עדיין לא שם. לשניהם יש איזה שטויות בראש.
איך כן ראה שהיא יודעת שהוא לא יבוא.
אבל לבו כולו ברית ברית.
לא נשמעה תשובה
שקט מסביב.
והיא יושבת לבד בחלון....

כוחה של אהבה - שירים על תחושה נכזבת

בדממת הלילה פעם אחת

נפגשנו איתך

מאז לנצח להיות לבד

אמר לי הגורל.

אחרים ייפגשו

להתראות בשתיקה

אבל אני אוהב רק אותך

בחיים האלה, לבד!

אני לא אראה אותך

אף פעם לא,

אבל זיכרון האהבה גדול

חי בליבי!

אני לעולם לא אשכח

הלילות והימים שלנו

במחשבותיי אני איתך

לנצח אני איתך

זה כוחה של אהבה!

הזמן מרפא את כל הפצעים

הכאב שלי יירגע...

עכשיו אני לא אהיה אותו הדבר

אנחנו לא יכולים להחזיר את הימים האלה

ובלילה אני בוכה בשקט,

אני חי עם זכרונות

בגלל שאני אוהב אותך כל כך

בחיים האלה, לבד!

אני יודע מה הפסדתי

אתה לנצח

אבל אני מאמין שיום אחד

לפגוש אותך שוב!

זהו כוחה של אהבה