אין תלונות על הרופאים, הם יודעים את הדברים שלהם.

לרוב הצוות הרפואי בסדר, אבל אחות אחת בתפקיד ברפואת ילדים 13 היא פשוט גסה, למרבה הצער, היא לא זכרה את שם המשפחה שלה. מאוד גס רוח לכולם. אני לא יודע מי הרשה לה לעבוד עם תינוקות.

אני בהלם מהחוקים של בית החולים הזה. הנפרולוג מינה אשפוז מתוכנן עם ילד בן 8 חודשים. לא רק שהם חיכו לאשפוז כמעט חודש, אלא גם אספו שלל אישורים, בדיקות לילד ולאם ובמקביל בתשלום, כי חלק מהבדיקות לא נעשות במרפאה. הגענו ביום המיועד, ישבנו בתור, הכניסו אותנו למחלקה 13. הבהרתי במהלך האשפוז האם ישימו אותנו עם אותם חולים שנבדקו או כולם בחבורה. התשובה הייתה, כמובן, בנפרד. התברר שהם הכניסו את כולם לערימה, גם מתוכננת וגם חירום עם אבחנות לא מזוהות. אני לא מבין למה אז אשפוז מתוכנן עם שלל בדיקות ותעודות? התברר שאנחנו היחידים במחלקה. אם אתה צריך כל כך הרבה מסמכים, אז תתפשר בנפרד מכולם. לא היה שום דבר אחר להרים. אנחנו הולכים רחוק יותר: במחלקת התכנון אמרו שאם הילד כבר אוכל מאכלים משלימים, כתוב לו אוכל, ואתה לא צריך לקחת איתך כלום. טוב שלקחתי צנצנות לכמה ימים לילד. בשבוע שהותי בבית החולים הזה לא הופיע שום דבר מירקות, חוץ מקישואים ותפוחי אדמה, למרות שבכל יום הבטיחו לי שמחר יהיה משהו אחר. אין מוצרי חלב בכלל. ואחות אחת אמרה שתאכל את עצמך. אני מניח לאן הולך האוכל שנרשם לילדים. אבל מה הניע אותי לכתוב ביקורת? את התערובת שאתה מביא מהבית לוקחים ממך וחותמים. כשמגיע הזמן לאכול, אתה שואל והמרקחת שלך מוכנה עבורך. בהתחלה לא הבנתי למה אחרי שהילד שתה את התערובת, יש כמות עצומה של משקעים בבקבוק. הילד שותה את התערובת הזו במשך 9 חודשים, והתערובת לא זולה. גם אם הוא מזועזע קשות, מעולם לא היה משקעים. ואז, כשבישלתי דייסה על התערובת, לא הצלחתי להבין למה היא כל כך מתוקה שאי אפשר היה לאכול אותה. בעבר הוספתי לילד שלי גם מחית פירות, כי דייסה תמיד הייתה לא ממותקת. ורק כשחזרתי הביתה הבנתי שלא ברור מה נשפך לצנצנת שלנו, כי מה שנשאר בבקבוק אחרי האכילה אי אפשר לתאר במילים. אני מבקש מהנהלת בית החולים לבדוק מה קורה במחלקה הזו. למה, באופן עקרוני, לוקחים פחיות עם תערובת! אני בהחלט אזרוק את הצנצנת הזו. אני מאוד מקווה שמה שהם נתנו לנו לא יפגע בילד שלי.