מקלט למי שנמצא במצבים קשים. צריך את עזרתך

מרכזי משבר מעניקים סיוע בצורות שונות. אחד מהם הוא קו סיוע טלפוני. מטרת הפנייה הטלפונית היא להקשיב, להבין את הבעיה, לתמוך בנפגעים, לקבוע את סוג הסיוע הדרוש ולארגן במידת הצורך פגישת ייעוץ. ניתן לקבל מידע מפורט על מקום ושעות העבודה של מומחים ונתונים נוספים על ידי התקשרות לקו הסיוע. לקו האמון יש משמעות רגשית רבה ולכן יש להכשיר תחילה את כל העובדים בעקרונות הייעוץ וכן ללמוד את הבעיה עליה עובד המרכז (למשל אלימות במשפחה, אלימות מינית, אלימות נגד ילדים וכו'. ).
צורת העבודה השנייה של מרכז המשבר היא ייעוץ פנים אל פנים של מומחים בתחום מסוים (פסיכולוגים, רופאים, מורים, עורכי דין). הטופס השלישי הוא מפגשים קבוצתיים (פסיכותרפיה) וקבוצות תמיכה עמיתים.
יש גם צורת סיוע כמו "מקלטים" - רשת רחבה של מקלטים מיוחדים לנפגעי אלימות במשפחה. כאן, אם נוצר מצב בלתי נסבל במשפחה, אישה יכולה להסתתר עם ילדיה. לדוגמה, בארצות הברית, פעילות ה"מקלטים" היא אחת מהתוכניות המתמחות העצמאיות לסיוע לקורבנות אלימות. ככלל, מדובר בבניינים קטנים ונעימים הרחק ממרכז העיר, שכתובתם נשמרת בסוד. המשטר כאן חופשי, חלק מהנשים אף ממשיכות לעבוד במהלך שהותם ב"מקלט". הכל בנוי על עקרונות השירות העצמי; לנשים מסופק מזון וטיפול רפואי חינם. התפוסה הממוצעת של "מקלטים" היא 30-50 איש, ומשך השהות בהם בין שבועיים ל-5 שבועות. אחת המשימות המרכזיות של שירותי הסיוע לנפגעים היא שיקום פסיכולוגי וסיוע משפטי; הוא מסביר בפירוט את זכויותיהם של נשים וילדים, ובמקרים שבהם גירושין הם בלתי נמנעים, ניתן סיוע מעשי.
התנועה ליצירת מרכזי משבר עירוניים וציבוריים התגלגלה כעת באזורים שונים של הפדרציה הרוסית. מרכזי משבר פועלים לא רק במוסקבה ובסנט פטרסבורג, אלא גם באסטרחאן, ארזמאס, ברנאול, וורונז', יקטרינבורג, אירקוטסק, לנגפס (אזור טיומן), מורמנסק, ניז'ני תגיל, ניז'ני נובגורוד, נובגורוד, פטרוזבודסק ואזור מוסקבה.
מוקדי משבר אזוריים בניסיונם מוכיחים את הצורך ביצירת מוקדים מיוחדים בכל הארץ, את יעילותם במתן סיוע לנזקקים.

ארגונים עירוניים. שירות למשבר נשים, לנגפס, אזור טיומן

היוזמה ליצירת שירות זה הייתה של הנהלת העיר, מטעמה פעל המוסד העירוני "מרכז לבעיות משפחה". הוא ממומן מתקציב העירייה. לפני כמה שנים, העיר המונה 35 אלף עובדי נפט, שבה מתגוררות בעיקר משפחות צעירות שהגיעו לעבוד, הזדעזעה מהפשעים האכזריים שביצעו בעלים נגד נשותיהם. באחד המקרים תלה בעל את אשתו, נגדה הפעיל כל הזמן אלימות נפשית ופיזית. במקרה אחר, בעל ירה באשתו לעיני הילדים, ביתר את גופתה ואילץ את הילדים (הבכור היה בן 12) לעזור להסתיר את השרידים דרך צינורות ותעלות. צעירה השליכה את עצמה מגג הקומה התשיעית של בניין מגורים, מבלי לדעת כיצד לעצור את המכות והאיומים במשפחה.
מידע שהתקבל מגופי הפנים של העיר לנגפס הראה שבכל יום שלוש או ארבע נשים פונות למשטרה בבקשה להגן עליהן מפני אלימות במשפחה. בנוסף, לשירותי הרווחה היה מידע מספיק על כך שיש בעיר משפחות לא מתפקדות, שבהן נשים עם ילדים נתונות לרוב לאלימות מצד בעליהן, יש משפחות שבהן אין קשרים בין בעל ואישה, ילדים והורים קשישים.
בזכות היוזמה מלמטה וההיענות של ראש העיר, ב-1997 הוקם בלנגפס מרכז משבר עירוני. הוא כולל שני שירותים - קו סיוע ומקלט לנשים שחוו אלימות במשפחה. במקלט (מדובר בדירת חמישה חדרים חמימה, שכתובתה לא נחשפת למען ביטחונם של נפגעי האלימות וצוות המקלט) יכולים להסתתר ממצוקות המשפחה בו זמנית שבעה אנשים. לנשים יש את כל התנאים הדרושים לחיות כאן. נותנים להם חבילות מזון יומיות, יש מטבח מאובזר, שבו, אם תרצה, אתה תמיד יכול לבשל משהו בעצמך.
השהות המקסימלית הוגדלה משבעה ימים לארבעה עשר, שכן ברור ששבוע אחד אינו מספיק כדי לפתור את הסכסוך. במקרים מסוימים, תקופת השהייה עשויה להתארך. כך למשל, קשישה שננטשה על ידי ילדיה נשארה במרכז עד שהוכנסה לבית אבות. אישה יכולה לשהות במקלט בעילום שם יום אחד. אם היא מעוניינת להישאר לתקופה ארוכה יותר, היא מחויבת למסור מידע על עצמה המוכיח את זהותה והסיבה לכך שאינה יכולה להישאר עם המשפחה.
אחת הפעילויות של מרכז המשבר היא הכנה והפצה של חוברות "ביטחון אישי של נשים ונערות". במיוחד להרצאות בגופי הפנים ערכו צוות המרכז תזכיר לשוטר "מה לעשות אם אישה שחוותה אלימות פונה אליך".
עיקר הסיוע לנשים ניתן על ידי עובדים סוציאליים ופסיכולוגים של מרכז המשבר. לפעמים, במידת הצורך, מעורבים גורמי בריאות, חינוך ואכיפת החוק. חסרון משמעותי בעבודת המרכז, לדברי העומדת בראשו, אירינה אלכסנדרובנה מילנוביץ', הוא היעדר עורך דין וחוסר האפשרות להעניק סיוע משפטי מוסמך. השלב הבא בשיפור הפעילות של מרכז המשבר יהיה מעורבות עורכי דין ויצירת ייעוץ משפטי מיוחד ללא תשלום.
להלן הנתונים הסטטיסטיים של פניות לעזרה לשירות המשבר לנגפס לתשעת החודשים של 1997. בסך הכל פנו 136 אנשים (לכל 35,000 תושבים), מתוכם 74% נשים וילדים, 26% בני נוער. (פעמיים פנו גברים למרכז, שקיבלו סיוע כמיטב יכולתם, אך מידע זה לא נכלל בסטטיסטיקה.) הערעורים על אלימות פיזית הסתכמו ב-24%, אלימות מינית - 2%, אלימות כלכלית - 21%, אלימות נפשית - 53%. במקביל, 68% מהערעורים הגיעו מיד לאחר ביצוע האלימות. האנסים היו: זרים - ב-11% מהמקרים, מכרים - ב-19%, קרובי משפחה - ב-70% מהמקרים. פעולות אלימות בוצעו ברציפות במשך זמן רב ב-76% מהמקרים. אופי הפציעות שנגרמו: טראומה נפשית - 78%, נזק פיזי - 22%. 14% מהנשים פנו רשמית לגופים לענייני פנים. 3% מהנשים הביאו את התיק לבית המשפט (לא כולל מקרי רצח ופגיעות גופניות חמורות). הקורבנות נתמכו על ידי: קרובי משפחה - 11% מהמקרים, חברים, ארגונים ציבוריים וממלכתיים - ב-60% מהמקרים. זמן שהייה במקלט: יום אחד - 41% מהפונים, 7 ימים - 27%, 14 ימים - 20%, יותר מ-14 ימים - 12% מהפונים.
ללא ניתוח מעמיק של הנתונים הסטטיסטיים הללו, נוכל לומר מיד:
- לרוב נעשה שימוש בפעולות אלימות ביחס לנשים וילדים;
- הנפוצים ביותר הם התעללות נפשית ופיזית;
- לרוב, קרובי משפחה, ולא זרים, פועלים כאנסים, כלומר מתרחשת אלימות במשפחה;
- ברוב המוחלט של המקרים, אלימות אינה מעשה בודד, אלא תופעה שחוזרת על עצמה;
- נשים, ככלל, אינן פונות למשטרה, אלא מבקשות תמיכה ועזרה מחברים (אך לא קרובי משפחה) או בארגונים מיוחדים;
- משך השהייה האופטימלי במקלט, ככלל, נע בין 7 ל-14 ימים.
דוגמה קטנה אך משמעותית לפעילות מרכז המשבר בלנגפס מספקת מידע משמעותי על התפשטות תופעה כמו אלימות במשפחה, ומאפשרת, כבר בהסתמך על עובדות, לאשר את התזה שאלימות במשפחה אינה מיתוס, אלא המציאות, וכי מדובר בבעיה חברתית הדורשת תגובה מיידית מארגוני המדינה והציבור.

באוקטובר החל בעבודתו מרכז משבר נוסף לנשים במוסקבה - "התנועה להגנה על הילדות". מדובר בארגון צדקה לאמהות שנקלעו למצב חיים קשה. זה לגמרי בחינם וקיים על תרומות.

כבר 7 שנים שאנחנו עוזרים למשפחות, אוי, כמה שזה קשה. יש כל מיני סיפורים, - אומר רכז הארגון הציבורי "התנועה להגנה על הילדות" סרגיי Pchelintsev. - הרבה מאוד אמהות בארצנו זקוקות לעזרה. ולא משהו קשה, אבל הכי בנאלי - לאסוף ילדים לבית הספר, למצוא מגפי חורף לבכור, לקנות עצי הסקה לתנור. יש משימות קשות עוד יותר - לעזור בשיקום בית שנשרף או לבצע תיקונים, כי רשויות האפוטרופסות כבר מאיימות לקחת את הילדים, לשלם על ניתוק החשמל לחובות, אחרת המשפחה תקפא. מלאי את המקרר, שב עם הילדים כדי שהאמא תוכל ללכת לשחזר כמה מסמכים. או שאתה צריך לטפל בדחיפות בילדים, ללכת למוסקבה לבדיקות, אבל אין מי להישאר ואין כסף למלון. כבר מזמן רצינו לפתוח מקלט לאמהות עם ילדים במוסקבה. ועכשיו, סוף סוף, הייתה הזדמנות כזו.

דירת שני חדרים קטנה בקומה הראשונה של בית באיזמאילובסקי פרויזד - ומשרד מוסקבה של "התנועה" ומקלט בו זמנית. משרד בחדר אחד. בשני - חדר שינה עם ספות מתקפלות, חדר רחצה, מטבחון קטנטן במעבר.

בסך הכל, לא יותר משלוש אמהות יכולות להתאים כאן", אומרת ורה קומרובה, עובדת מתנדבת בסניף מוסקבה. - אם פתאום יהיו עוד, אז הנה עוד ספה במשרד. אתה יכול לבלות את הלילה, ובבוקר נתקשר לעמיתינו ונשים אותם במקום כלשהו.

תוך שבועיים של עבודה כבר השתמשו בשירותי המרכז חמש נשים עם מגוון סיפורים.

פליט אחד לודמילה. היא הגיעה עם כל החפצים שלה, בת בת 7 וכלב. יש לה עוד שלושה ילדים בדונבאס. ברור שאין להם מספיק כסף, אבל פשוט אין להם. על פי הכללים, ניתן לשהות אצלנו לא יותר מ-5 ימים. היא הייתה צריכה כל כך הרבה - ובזמן שהבת והכלב שלנו היו איתנו, לודמילה השתלשלה למרכז ההגירה ופתרה בעיות עם מסמכים. היא אומרת שמצאה עבודה טובה בליפטסק וחדר מעונות. מאיתנו הלכו לשאר הילדים, אספנו לה אוכל כמה שיכולנו. בדרך חזרה, אמרה, כולם יגורו איתנו ביחד. ילדים לפחות מראים את מוסקבה, כי יש מקום לבלות את הלילה.

אישה נוספת היא אולגה ארמנקו מהמזרח הרחוק. ילדה הרביעי נולד עם מחלה נדירה.

הם הגיעו למוסקבה לבית החולים בקיץ, אבל נשארו מאחור כדי לבצע כמה בדיקות ולחכות לתוצאות לפני שטסו חזרה הביתה. לא רק חסנו עליהם, אלא גם הלבשנו אותם - יש להם את כל הדברים שהם קיץ, קליל. הם נתנו איתם שקית ענקית של בגדי ילדים - לילדים אחרים.

אמא אחת, ששמות משפחתה ושמות משפחתה התבקשו שלא להופיע בשמה, חיה רק ​​כמה ימים.

היא התקשרה בשלוש לפנות בוקר מבית החולים, לשם הגיעה לאחר שהוכה על ידי בעלה השיכור. היא הגיעה אלינו במונית כולה בבגדים מרופטים, עם חבורות ושפשופים. בכה כל הלילה. בבוקר הלכתי הביתה ובזמן שבעלי לא היה לקחתי כמה דברים, דרכונים ובתי מהגן. למחרת הגיעו הוריה מוורונז' לאסוף אותה. היא אמרה שהיא לא תחזור יותר למוסקבה, היא תבנה את החיים מאפס במולדתה הקטנה.

מדי יום, נשים מכל רחבי רוסיה מתקשרות למרכז העזרה. אבל מתנדבים מחכים לא רק להם, אלא גם לאנשים שמוכנים לתת דברים למשפחות נזקקות.

יש לנו שתי נקודות איסוף ומיון במוסקבה. אנחנו לוקחים הכל. ושאר חומרי הבניין לאחר התיקון. ומחברות, תיקי גב - החומר הזה תמיד נחוץ. מצעים - כריות, שמיכות, וילונות, שטיחים. דגנים, שימורים, מזון לתינוקות, חיתולים. וכמובן בגדים גם לילדים וגם למבוגרים - במצב לביש. אנחנו ממיינים הכל ושולחים אותו למקום שבו זה באמת נחוץ.

באופן ספציפי

לאן ללכת

לתנועה להגנת הילדות יש מתנדבים כמעט בכל האזורים, ניתן להבהיר מידע בפקיד

קומה ראשונה: חצרות מנהלה. כאן נמצאת תחנת התורנות, שרושמת את כל מי שבא או יוצא מהמרכז. כאן ממוקמים גם משרדי ראש המרכז למשברים, עורך דין ועובדת סוציאלית. חדר גדול שמור לחדר לתפילות משותפות. הוא גם מארח את כל החגים, כמו ימי הולדת. בקומת הקרקע ישנו מטבח, המשמש את האמהות. ישנו גם חדר ישיבות בו מתקיימים ראיונות עם מחלקות פוטנציאליות וכן התייעצויות שבועיות לכל יולדת המתגוררת במרכז.

קומה שנייה: חדרי מגורים. כאן מתגוררות אמהות עם ילדים ב-5 חדרים מוארים ונוחים. בכל אחד יש את כל מה שצריך: מיטות נוחות לאמהות ועריסות לתינוקות, לוקרים ושידות החתלה. יש אפילו מספיק מקום למשחקים: קורה שאישה עם ילד בן 3 נכנסת ל"בית לאמא" - למשל, אם היא בהריון עם התינוק השני שלה. במסדרון הסמוך לחדרים יש פינה עם מעקר בקבוקים וקומקום - כך שאמהות יוכלו להכין במהירות פורמולה לתינוק גם בלילה.

קומה שלישית: חדר אוכל משותף, מטבח עזר בו ניתן לחמם אוכל וסלון נוסף. החדר הזה מכונה בעבר "חדר הבידוד" - כאן גרה האם הטרייה בהסגר לפני שהם מקבלים את כל תוצאות הבדיקה ב"בית לאמא" ומוודאים שהיא לא נשאית של מחלות מסוכנות למחלקות אחרות וילדים. כמו כן, בחדר זה יכולות לגור אמהות שלמשל מצוננות וכו'.

מרתף: מצויד לאחרונה ככיתה עבור כל הנשים לעבור ריפוי בעיסוק. כאן אפשר להכין ערכות חוטים לנסיעות - כדי שאמהות יוכלו להרוויח קצת כסף. בנוסף, הכיתה מצוידת במספר מקומות הכשרה לקורסי מספרה ותפירה. אפשר להבין שמדובר בשיעור לא פשוט של בית ספר טכני על ידי התבוננות בעריסות הניצבות ליד מקומות האימון: אמהות יכולות להגיע לשיעורים ישירות עם ילדיהן. יש חדר כביסה במרתף שבו אמהות מכבסות. מדי יום אחראית אחת האמהות על הכביסה. חדר נפרד במרתף מיועד לקבלת ואחסנה של סיוע הומניטרי ולבוש, המובא לכאן על ידי מוסקובים אכפתיים. ב"בית לאמא" את תמיד מוזמנת עם בגדי תינוקות, עריסות ועגלות, מוצרי היגיינה לתינוקות, חיתולים וחיתולים וגם תערובות יבשות ומזון לתינוקות.