אני מתחרט שילדתי ​​ילד מאדם לא אהוב.

לשאלה האם כדאי להביא ילדים מאדם לא אהוב, מעולם לא הייתה ואין תשובה מדויקת. אישה חייבת להבין שהיא אחראית לכל צעד שנעשה בדרכה, אז לפני קבלת החלטה כלשהי, אתה צריך לעצור ולחשוב רק על העתיד.

לאחר שנכנסה להריון מהבלתי אהוב, האישה דואגת שגם הילד שטרם נולד יהיה לא נאהב על ידה. הילד יכול להזכיר את האיש הזה, להיות דומה לו הן באופיו והן בתכונות החיצוניות. מילים כמו "ילד לא אהוב" אפילו נשמעות בקור ופחד נוראים. ייתכן שיתברר שהילד עבורך יהפוך לגורם העיקרי לגירוי וחוסר שביעות רצון. אפילו עצם קיומו הופכת לפעמים לא נעימה. כאן הדבר המסוכן ביותר הוא התהום שיכולה להיווצר בין האם לילד אם הוא נולד מאדם לא אהוב.

למעשה, קיימת סכנה כזו, אך לעתים רחוקות מאוד נשים מסוגלות לא לאהוב את ילדן, אפילו נולדו מגבר שאינו אהובתן.

מה לעשות אם ההריון מגיע מגבר לא אהוב?

גם מהמצב הקשה ביותר יש מוצא. במקרה כזה, האפשרות הרלוונטית ביותר תהיה טכניקה פסיכולוגית כאשר יש צורך לשקול את כל היתרונות והחסרונות.

אתה צריך לעשות הערכה מפוכחת של מה שקורה ולמצוא את כל היתרונות והחסרונות.

אם תגלה שאתה בהריון מגבר שאתה לא אוהב, מוטב שתנסה להסתכל על הכל מנקודת מבט חיובית. אחרי הכל, הריון, אפילו מאדם לא אהוב, הוא מתנת גורל. ילדים הם הדבר היקר ביותר בחייו של אדם. אחרי הכל, זה גם הילד שלך. לחלק מהנשים נמנעת האפשרות ללדת וללדת ילד בעצמן, למרות שיש להן רצון שאי אפשר לעמוד בפניו להפוך לאם. זה דוחף אותן להשתמש בכל מיני שיטות, למשל, הזרעה מלאכותית או אמהות פונדקאית. הם מוכנים לתת כל כסף, רק כדי לחבק תינוק כל כך קטן ויקר.

אתה לא בפינה - עדיין יש לך אפשרויות))))
דעתי היא להקשיב היטב לעצמך ולחשוב מה אתה רוצה. אני רוצה להיות עם הראשון, אבל כדי שהוא יתייחס אליך ולילדים אחרת, נכון? זו אוטופיה, אתה יודע. חשבו רק על המציאות על סמך ידע ואינטואיציה.
איך אתה מרגיש לגבי ילדים, ילדים שניים, מה אתה רוצה מהחיים וכו'? האם הרצונות שלך עולים בקנה אחד עם הבעל הראשון? כאן בהחלט מומלץ ללכת לגן. אני בפנים. אדם כזה נמצא בגן, כי לא יכולתי להאמין לו, לא יכולתי להיות לא נאהב ומיותר, לא יכולתי לסלוח לעצמי על החיים המפונקים שלי, החיים של בתי והילד שטרם נולד. אבל זה אני.
אולי לא אכפת לך ואתה מוכן לכל דבר כדי להיות עם הראשון. ואם הוא רוצה למסור את בתו לבית יתומים, תמסור אותה ללא היסוס, כי יותר חשוב לך באופן אישי להיות איתו. פגשתי אנשים כאלה - זו הבחירה האישית שלהם, רק לכולם, לצערי לא בהכרה, ואז הם האשימו את כולם ברצף בכל דבר ועכשיו הם מאוד אומללים (((כאן העצות של הכנס לא יעזרו בשום צורה.
עם השני, לי אישית, כבר הבנתי את זה מנסיון, בשביל חיים משותפים צריך מישהו שאוהב אותי, אני ארוץ את עצמי ואענה במשהו. כמוצא אחרון, יהיו אחרים לפרפרים ואדרנלין, בדרך אגב.
אם אתה לא משכנע את עצמך, אל תתעכב על זה שאני לא אוהב אותו, אלא פשוט תהנה ממה שהוא נותן - חום, עזרה, אכפתיות, תחושת צורך (שזה מאוד חשוב לי) - אתה יכול לחיות טוב מאוד.
לגבי הילד השני, כבר הבנתם שהילד הוא שלכם והוא לנצח. בלי קשר לאבא. למרות, כמובן, אני מאוד רוצה משפחה ואבא וכל דבר אחר שנקרא אושר משפחתי..
או שאתה רוצה תינוק או שלא. בעברי יש הפלה אחת בלי ראיות, בלי הכל - פשוט לא הייתי מוכנה, או יותר נכון, בעלי ואני די החלטנו אז... מאוחר מדי להתחרט.. אבל עכשיו יש לי בן, ו אני מבינה שעכשיו כשאני מבינה מי יכול להיות שהוא יוכל לתת לי וכו'... אני מבינה שעכשיו יהיה לי מאוד מאוד קשה להחליט על הפלה, בלשון המעטה.
הסיכום האישי שלי - לפי הנושא, את אישה עצמאית נאותה - לעזוב את ה-1 "לאחר מכן", לחיות איתו זה מזיק, אם את אוהבת אותך ב-2.. ובכן, את תחלמי בשקט על ה-1, ובכן , תפגשי שוב, בכל מקרה, הוא יישאר אבא של הבת ושום דבר זה לא מונע ממך לפגוש אותו... עדיף לא לחשוב על חיים משותפים עם אדם כזה, זה BDSM, שהיה פופיק אם היית לבד . ללעוג לחייה של בתה למען חלומות בלתי מובנים (יתר על כן, 99.9% מהם אינם ניתנים למימוש ואפילו סביר להניח שההפך), לקלקל את חייה ולהכריח אותה לחיות עם אדם שאינו זקוק לה, איתו יש לך יהיו בעיות רציניות בעצמי .. אני לא רואה את הנקודה.
עם השני - כפי שייעצו רבים - למה לחתוך - שיטפל, שייתן מה שהוא רוצה - אל תסרב, אולי לא צריך לרמות, אולי צריך להודות שאתה עדיין לא מבין את האושר שלך ולא בטוח את זה, אבל אתה רוצה לנסות או משהו כזה..
עם ילד, אני יודע דבר אחד בוודאות - אתה לא יכול לעשות הפלה רק כי הראשון רוצה את זה. אם תעשה זאת, היחס שלו אליך יהיה אפילו יותר גרוע, אתה סמרטוט, מסוגל לכל דבר למענו. אתה תקבל יחס כזה כלפי עצמך ואיך שהוא, למען האמת. אז, כדי להקשיב לעצמך, הילד ניתן לך, ולא למישהו. זה תלוי בך להחליט (אם זה באמת אפשרי בשבילך...)
שתף את כולם. הראשון נפרד (ועדיף להתרחק מכולכם), השני והחיים האישיים שלך בכלל, מין, אהבה וכו' - בנפרד, הילד נפרד.
הנה נקודת מפנה כזו עבורך, כזו בחירה. קשה, אני מסכים...
אבל אתה לא בפינה. יש לך הרבה אפשרויות נהדרות, יש מבחר והיא ענקית.
מצטער, אני לא יכול להפסיק, לדעתי האישית, הבחירה הגרועה ביותר היא לשלוח את כולם וגם את עצמי ולתת את כל החיים האלה לראשונים. שלו, הבת והעובר. בנוסף אהבה ואושר אפשרי ב-2.
בהצלחה לך וכל טוב.
22.03.2007 12:13:55,

לפני שנתיים הכרתי בחור. באותה תקופה עברתי לעיר זרה, וממש חסרה לי תקשורת וחברים במקום חדש. כגבר הוא לא משך אותי, אבל מכיוון שכמעט ולא היו מכרים, המשכתי לתקשר. מהצד שלו התעורר בי עניין אמיתי. הוא התקשר 20 פעמים. תפס אותי ברחוב. נפגש מהעבודה. חיכה בכניסה. באופן כללי, לא נתן מעבר.

הלחץ הזה עצבן אותי. ניסיתי להסביר שאני לא אוהב אותו, ואנחנו יכולים לתקשר כידידים, אבל כנראה לא מספיק מובן. הוא ענה שהאהבה שלו מספיקה לשניים, ולא משנה מה אני חושב, הוא לא יישאר מאחור. ביליתי הרבה בעבודה, וכל הזמן הפנוי שלי נכבש עד מהרה רק על ידו. אמנם לא אהבתי את זה, אבל כשבאתי עייף מהעבודה, לא יכולתי להתאפק. שישה חודשים לאחר מכן, הקשר התהדק. אבל לא הייתה אהבה מצידי. בעבודה, שהיה חשוב לי מאוד, היו בעיות. והצעיר תמיד היה שם, הוקיר והוקיר אותי.

מאחר והעבודה לא עלתה יפה, והצעיר התייחס אליי יפה, החלטתי לנסות להיכנס איתו למערכת יחסים. אפילו לקחתי את זה כסימן. תוך זמן קצר נכנסתי להריון. למחרת ההתעברות של הילד הוא אמר שאנחנו ממהרים, ואסור לנו עדיין להביא ילדים לעולם. הביא כדור. חודש לאחר מכן, אושר ההריון. הוא היה מאושר או העמיד פנים שהוא. הוא התחיל לדבר על החתונה, אבל הדברים לא חרגו מעבר לדבר, כאילו הוא משחק על הזמן. לא ציפיתי להתפתחות כזו של אירועים. הייתי בטוח ב-120 אחוז שהוא לא ילך לשום מקום. הרי הוא רץ אחרי שנה שלמה לפני זה.

התחלתי לרמוז על חתונה. בכל זאת הוא הציע הצעה, הגשנו בקשה. למרות שהקשר כבר היה קר. ואפילו לעג מצידו. כאילו, זה נשבר, נשבר, והאתר יצא ממני בהריון. כמובן שהייתי מאוד עצבני לגבי העבודה. גם ההריון עשה את עצמו, הייתי קפריזית, הרגשתי חולה כל הזמן, רציתי לישון. בכלל, אחרי שההורים שלנו נפגשו שבועיים לפני החתונה, הוא עזב והופיע כעבור חודשיים בשאלה מתי אסיר את הכתר ואבקש ממנו להתחתן איתי. במקביל, הוא דיבר לא יפה על המשפחה שלי.

אמנם יש לי הורים טובים, אבל במקום אבא, אבא חורג. הבחור גם הוא ממשפחה רגילה. אבל הוריו קנו דירת חדר לבנם בעיירה קטנה וגאים בה מאוד. נתפסתי כנוכל שצריך רישום עירוני. לא השלמתי איתו ואני אפילו שמח שהחתונה לא התקיימה. הייתי טיפשה, נכנסתי להריון מהלא אהוב. הילד נולד. עכשיו אני בחופשת לידה. אני גר בכפר עם אמא שלי. אני מאוד רוצה לעבוד בעיר גדולה. הקשיים שלי בעבודה נפתרו אז בהצלחה, ולהיפך, הייתה הזדמנות לצמיחה בקריירה. אבל מאז שנכנסתי להריון, נאלצתי לסרב לכל ההצעות. עכשיו אני נושך את המרפקים. אתר אני בהחלט אוהב את הילד שלי. אבל אני שונא את אבא שלה. אני זוכר כל הזמן, אני לא יכול להרפות. במערכת יחסים איתו הרגשתי שנאנסתי מבחינה מוסרית. אבל היא לא יכלה להילחם. לא יכולתי להגיד לו לעזוב פעם אחת.

והיא המשיכה לתקשר. הוא אותו חוצפה מיום ליום. פרץ לרשתות החברתיות שלי, קרא התכתבות. בדקתי את הטלפון שלי כשלא ראיתי. אפילו עשה בגניבה שכפול של מפתח הדירה בה גרתי. לא אהבתי את זה מאוד, לבקשות לא לעשות את זה, הוא ענה שעדיין לא יהיה אכפת לו מה אני חושב, ואני אומר על זה. אני עצמי הרשיתי לעצמי ללעוג, לתקשר איתו בכוח. אפשר להבין למה זה נגמר ככה. אבל איך אפשר לשחרר את הכל ולהמשיך הלאה? מצטער מאוד על ההזדמנות שהוחמצה. הבחור והוריו לא רוצים לתקשר עם הילד. למעשה, הם מעולם לא ראו את בתם. זה מביך לעצמי, לילד. אני אפילו מרגישה אשמה לפני הבת שלי על כך שעשיתי טעות בבחירת אבא עבורה. למרות שהיא עצמה גדלה בלי אתר של אבא.

אני תמיד כועסת שהוא חי באושר בשביל עצמו, אולי הוא כבר בונה מערכות יחסים אחרות. ויש לי שוקת שבורה. אין בעל, אין הזדמנות להתפתח בחיים. יֶלֶד. זה כמובן אושר. אבל המחשבה שאני צריך להרים את זה לבד היא איכשהו לא כיף. תצטרך לשכוח מעצמך. אני שונאת אותו, הוא נכנס לחיי בכוח והרס אותם, ואז נעלם כשנרגעתי ובטחתי. והוא צחק עלי בקול. אני אפילו חושב לפעמים שכל זה נעשה בכוונה. איך לשחרר ולהתחיל לחיות עם מה שיש לנו היום? אני באמת רוצה לנקום או איכשהו לפגוע בו. אבל הכל באשמתי. צניעות יתר לא אפשרה לי להיות קטגורי בהחלטות שלי, או חולשה וחוסר תקווה הובילו למה שיש לי עכשיו.

התכונות המרפאות, המגנות והקסומות של אבנים טבעיות ידועות כבר זמן רב מאוד, במיוחד אם תבחרו נכון את האבן שלכם, שתהפוך לקמע וקמע. תכשיטים מאבנים טבעיות הם לא רק אתר יפה, מסוגנן ואופנתי, הם גם מתנה נהדרת לכל אירוע.

יום טוב! אני ממש ממש צריך עצות. נכנסתי להריון מאדם לא אהוב, במקרה. יש לי בן, בן 8, הרה באהבה ורצוי (הבעל לשעבר לא עוזר לנו בשום צורה, מסרב לשלם מזונות). אני צריך לקבל החלטה עד מחר 12.00, נרשמתי להפלה רפואית. אני לא יודע מה לעשות?.. מצד אחד הגורל נותן לי הזדמנות שנייה להיות אמא, מצד שני אבא שלי לא צריך ילד (הוא מיד נטש אותנו, ברגע שהוא גילתה והולך לעבור לאזור אחר), ואמא שלי לא רוצה ממני תמיכה. יש לי 2 הלוואות צריכה, הבן שלי ואני גרים בדירה שכורה, אנחנו איכשהו מסתדרים, אבל אנחנו לא מתלוננים על החיים... אני לא יודע איך לחיות...
ציון:

נטליה, גיל: 36 / 04/09/2018

בבקשה אל תעשה הפלה, אני מתחנן בפניך. זה כזה אושר, הכל יהיה בסדר. תן לילד את ההזדמנות לחיות, אני מבקש ממך. תיוולד ותהיה חלק מהעולם היפה הזה. אני מתחנן בפניך, אין לך הפלה, אל תהרוג תינוק חף מפשע. הוא כבר חי, אלוהים שלח לך כזה אושר. בבקשה תפסיק. קרא באתר זה את סיפוריהן של נשים שעברו הפלה, איך הן מתחרטות איך הן עינו את המצפון. יקירי לא הרוג את הבשר והדם שלך בבקשה בבקשה אל תלך לעשות הפלה.

מולאן, גיל: 26/11/04/2018

יום טוב, נטליה. בבקשה אל תעשה את זה. ילד שהרה כבר מקבל נפש חיה מאלוהים. זה לא גורל, אבל אלוהים נותן לך ילד. ושום דבר לא קורה במקרה. הכל בידי אלוהים. אם הילד ייכנס להריון, לא תעבור הפלה רפואית, אלא רצח ילדך המגן. מבוגר יכול לפחות להגן על עצמו!
קרא את מכתביהן של נשים שביקשו לבצע הפלה ואת התגובות למכתבים אלו (באותו מקום בו כתבת את מכתבך). כמעט כל הנשים סובלות אז הרבה, סובלות.
אני מכיר את אחד הסיפורים שסיפרה אישה מבוגרת ובודדה. כבר היו לה 6 ילדים ונכנסה להריון עם בנה השביעי לאחר 40 שנה. והיא החליטה לעשות הפלה. היא חלמה חלום: היא רואה ילד ושואלת אותו: "מי אתה?" והוא עונה: "אני המפרנס שלך!". היא אומרת: "יש לי כבר 6 ילדים". התעוררתי ועדיין עשיתי הפלה. ואז המחלה לקחה את כל הילדים - אחד אחד והיא נשארה לבד!!!
יש לי 3 בנים. הבעל רצה 10 ילדים. אבל כמעט לא עזר בשום דבר. עכשיו הוא נותן מעט מאוד כסף לכולם (כמה אני מוציא לפחות ביום - הוא נותן כל כך הרבה בחודש). גם ההורים שלי היו נגד, נזפו בי, נזפו בי (במיוחד באמא שלי). הייתי מאוד עצבני ודאגתי. אבל ילדתי ​​את הבנים שלי ועכשיו אני מאוד שמחה ואני לא יודעת איך הייתי חיה בלעדיהם. הורים עדיין עוזרים לי עם הילדים ועכשיו הם אוהבים אותם מאוד.
אלוהים הכי אוהב אותנו ומחכה לנו. התחילו ללכת לכנסייה אורתודוקסית ביום ראשון (ותראו כמה צעירים יש שם). דבר עם הכוהנים. מוזמנים להיכנס ולעמוד בשירות. תבין, אתה תלך לאלוהים, לא לאנשים. וה' רואה אנשים מבפנים, תמיד ומכל מקום, אז אל תפחד לעשות צעד לקראת ה', שתמיד מחכה לכל אחד מאיתנו בזרועות פתוחות, אבל אנחנו לא רואים ולא מרגישים את זה. פשוט הקשיבו לשירות, ואז בהדרגה תתחילו להבין, תרצו להתוודות כדי לנקות את הנשמה שלכם מלכלוך שהצטבר ולראות בצורה ברורה יותר ומבינה טוב יותר הכל בכלל בחיים, כדי להבין למה אנחנו חיים. ואני חושב שתמצא חברים.
עזור, אדוני, משרתך נטליה ואל תעזוב אותה בעזרתך.
אמא של אלוהים, עזור למשרתך נטליה ואל תעזוב אותה בעזרתך.
נטליה הקדושה הקדושה וכל הקדושים, עזרו לעבד ה' נטליה ואל תעזבו אותה בעזרתכם.

אנה, גיל: 38/11.04.2018

שלום!
בבקשה אל תעשה את זה!
בקש מאלוהים שיעזור לך כלכלית. אולי אמא שלך תשנה את דעתה ותומכת, או קרובי משפחה, חברים, מכרים אחרים יעזרו בדרך כלשהי.

עזור לך אלוהים!

אלכסנדר, גיל: 30 / 11.04.2018

ערב טוב! גם אני עמדתי בצומת דרכים לפני 5 שנים, ועכשיו אני לא יכול לדמיין איך הייתי חי בלי הבן השני שלי!) אני מבקש ממך - אל תעשה את זה אם אתה עושה הפלה - אז אתה לא יכול לתקן כלום . המצב בחיים השתפר מעצמו, גם לי אף אחד לא עזר, וחשבתי שאשאר לבד. אבל לא. אני נשוי. ואני מבטיח לך, אם לא הייתי עוזב את הילד, לא הייתה לי משפחה עכשיו. יהיו ייאוש, אשמה וריקנות. והבעל זיהה את שני הילדים כשלו)
אלוהים יעזור לך! אל תהרוג ילד, יש לו כבר נשמה ולב פועם. אני מאחל לך בהצלחה, ושתשנה את דעתך ותהפוך לאמא מאושרת לשני ילדים.

אניה, גיל: 35 / 18/04/2018

מולאן, אנה, אלכסנדר - אני מאוד אסירת תודה ואסירת תודה לכם על התמיכה שממש אבל ממש הייתי צריכה... לא יכולתי לעשות הפלה, הלב של התינוק כבר הלם... שמרתי על ההריון, אני אתן לידה, הילד לא יינתן לאף אחד שאני אתן. נתמכתי על ידי החברים ובת דודתי, ואז הוריי ואחותי קיבלו את ההחלטה שלי, הם לא מגנים אותי. לאחר קבלת ההחלטה הייתה תקווה וביטחון שהכל יהיה בסדר!!! לא הייתי סולח לעצמי אם הייתי עושה אחרת...
אלוהים נמצא בנו, יש מלאכים... אתה רק צריך לשמוע אותם!
אני מאחל לכולכם אושר, שמחה, חיובי בכל שנייה!!! אל תקבלו החלטות נמהרות והקשיבו רק ללב שלכם!!!

נטליה, גיל: 36 / 19/04/2018

אני כל כך שמח שהכל הסתדר לך ולא עשית את הטעות הנוראה הזו. כל כך שמחים ששמרנו על התינוק הזה, שלדעתי יביא לכם הרבה שמחה (וקצת צרות, כמובן). התודה שלך מוערכת מאוד. זה מאוד נחמד שאלוהים (בעזרתי הקטנה) ביקר אותך. שהתינוק ייוולד בשלום ויגדל לשמחת כולם. ואז אתה מספר לו על אלוהים ואהבתו לאנשים. והילד שלך יגדל להיות אדם אמיתי.

אנה, גיל: 38 / 24/04/2018

נטליה, צהריים טובים!

אל תעשה הפלה, לא עכשיו, אף פעם! ניתן לשפר את היחסים עם אדם, החיים ארוכים. אבל אי אפשר להחזיר את הילד.

אלנה, גיל: 27 / 05/06/2018

אני בן 26. אותו מצב. לפני שבועיים נכנסתי להפלה רפואית. ברגע שעמדתי לקחת את הכדור הראשון התקשר ה"אבא" של הילד וביקש לא לשתות. עבורי זו הייתה הקלה. אבל באותו יום הוא נותר ללא עבודה, והציעו לו לשקול מחדש את לידתו של ילד משותף (יש לו בת מנישואיו הראשונים). עם ה"אבא" של הילד שחי בתוכי, אני מכיר רק 5 חודשים.
אני מבינה שזה יהיה מאוד קשה, אבל ברחתי מהגינקולוג בשמחה שהתינוק בריא וחי בי. החלטתי בעצמי, מה שלא יקרה, אמצא את הכוח לגדל שני ילדים עם או בלי אבותיהם...ויש לי גם הריון 3. הראשון הוא הפלה ספונטנית בשבוע 5. השני הוא בן, אבל לאחר הלידה התחיל דימום, השאלה הייתה: להשאיר את הרחם או לחתוך אותו. והדימום פסק תוך שניות - אני יכול להביא ילדים .... רבים לא יכולים .... ניתנה לי הזדמנות להיות שוב אמא, אבל אולי זה לא היה ... אני לא עובד, אנחנו שוכרים דִירָה. זה קשה, אבל הכוח הוא באהבה... ילדים זה הכל שלנו...

שמי מירה. אני בן 26 שנים. בעל - בן 27, עובד בבנק המסריח שלו. 7 שנים בזוגיות. שנתיים בנישואים רשמיים. מערכות יחסים תמיד היו על "3" מתוך 5. תמיד הייתה אי ודאות בבחירה שלך. ובכן, חייתי וחייתי בשביל עצמי. וכך, ברגע שהתעוררו קשיים, הוא, כמו עכברוש מספינה, רץ לרמות עם אדם מהבנק שלו. עם מפלס יפה מיוחד מתחת לבסיס. סיפור ארוך. היו הרבה עלבונות. הרבה פרידות. על זה אני לא יכול ולא אסלח. אני מכירה את עצמי. וכך, לאחר שלמדתי, לא היססתי לרגע להיפרד ובתקווה שלא אראה אותו יותר לעולם. שנאתי אותו. כבר לקחתי את הדברים שלי. הוא בכה, ביקש סליחה, התחנן, נשבע. אני לא יכול. התחיל לטפל. כבר עשיתי את התוכניות שלי לחיים. ועכשיו אני מגלה שאני בהריון. היא אמרה לו בשמחה. כבר מתכנן דרך הגג. מצא מרפאה. עוזר בכספים. וכו. ראוי לציין שלפני האירוע הזה, כמו טיפש, התחלתי לתכנן תינוק. עברתי את כל הרופאים. כלומר, להתכונן נפשית, ואז שוב, וסכין בגב. הרבה זמן ציפיתי לתינוק אבל זה שהוא ממנו.......... זה כל כך מפחיד אותי..... אני לא יכולה. בכיתי ימים שלמים כשגיליתי את זה. מה עלי לעשות??????!! עזרה.

מירה, לא סיימת לכתוב "ואז שוב, סכין בגב...". מה מפחיד אותך? שהגת ילד מבעל "מלוכלך"? מה עכשיו והילד יהיה "מלוכלך"? שכשיוולד, הוא יימשך לאבא ה"מלוכלך"? במקומך, הייתי מקבל את המצב כפי שהוא. איך המצב הזה? - אתה שואל. לדעתי, הטבע שוב הראה שהוא חכם יותר מהאדם ברעיונותיו על המוסר. המוסר האנושי הוא משתנה והפכפך מדי. אי אפשר לחיות בהסתמך רק על חוקי המוסר הכתובים. הטבע דואג שהחיים יימשכו. לכן, הוא זורק לך את האתגר הזה כדי שתראה את רצונך. וזה מעמיד אותך לפני בחירה: "לחיות לפי תבנית שכתב מישהו" או "לקחת אחריות על החיים שלך".

Aidarbekov Kairat Anvarbekovich, פסיכולוג באלמטי

מירה, שלום. זה הילד שלך ולא משנה ממי הוא, איך תגדל אותו, הוא יהיה כזה. פעם חיית "חיים אפורים" ללא ילד, כפי שכתבת על "כיתה ג'" והיית חיה כך עוד שנים... התייחסי להריון בהכרת תודה, שכן הוא כבר התחיל לשנות את חייך. בעתיד, זה לא משנה אם תתגרשו או חיי המשפחה שלך ישתפרו, כי בעלך כבר התחיל לתכנן תוכניות, אבל בכל מקרה, ההריון שלך הוא דבר חיובי. מכל הלב מאחלת לך - הצלחה וכל טוב!!!

פסיכולוג מקוון - ייעוץ יעיל, טיפול באמצעות סקייפ (סקייפ)

אידריסוב גליחן עבדשביץ'

הפסיכולוג אלמטי היה מחובר: אתמול