שתי הסורות האחרונות הן הפרה. על חשיבות קריאת הפסוקים האחרונים של סורה בקרה

"אמאנה-ר-רסולנה" אוקי! (קראו "אמנה-ר-ראסול") ביטוי זה נשמע כמעט בכל מסגד, מג'ליס וכו'. מה העניין ולמה שני הפסוקים האחרונים האלה כל כך פופולריים בקרב המוסלמים?

העובדה היא ששני הפסוקים הללו מסורה אל-בקרה הם אוניברסליים ובעלי מעמד מיוחד בחייו של מוסלמי על פי האמרות וההסברים הרבים של שליח אללה עליו השלום וברכותיו.

בואו נסתכל על הנקודות אילו ערכים נושאים שני הפסוקים האחרונים מהסורה הגדולה ביותר בקוראן "אל-בקרה".

1) קריאת שני הפסוקים הללו לפני השינה מספיקה למוסלמי כהגנה מפני הסתות השדים בלילה.

מסופר מאבן מסגוד כי שליח אללה אמר: "מי שיקרא בלילה את שני הפסוקים האחרונים מסורה אל-בקרה, יספיקו לו". (בוכרי)

בהזדמנות זו חלוקים החוקרים, יש הטוענים ששני הפסוקים הללו יספיקו כדי להעביר את כל הלילה בתפילה, אחרים סבורים שזה מציל משייטן, בעוד אחרים אומרים שזה מציל מכל האסונות והאסונות.

2) שני הפסוקים האחרונים מסורה אל-בקרה הם אוצרות מתחת לכסא העליון.

מאבו דהר מסופר כי שליח אללה (עליו השלום וברכת אללה) אמר: "הפסוקים האחרונים של סורה אל-בכרה ניתנו לי מהאוצרות שתחת כס המלכות (של אללה), שהיו לא ניתן לאף נביא לפני." (אחמד)

מסופר מעוקבא בן אמיר, ששליח אללה עליו השלום וברכת אללה אמר: "קרא את שני הפסוקים האחרונים מסורת אל-בכרה, אכן לקחתי אותם מהאוצרות מתחת לכס המלכות".

3) שני הפסוקים האחרונים מסורה אל-בכרה ניתנו לנביא במהלך עליית הנביא לשמים השביעי.

במהלך עלייתו של שליח אללה עליו השלום וברכות אל הרקיע השביעי, זכה לשלושה דברים: חמש תפילות (יומיות); הפסוקים האחרונים של סורה אל-בכרה; והיסודות המוכנסים נסלחים, לאלה מהאומה שלו שלא קישרו שותפים לאללה.

4) האומה של מוחמד (עליו השלום וברכות אללה) עולה על שאר האומות של הנביאים עם שני הפסוקים האחרונים מסורה אל-בכרה.

מהודהאיפה נמסר כי שליח אללה עליו השלום וברכת אללה אמר: "אנו עדיפים על אנשים אחרים (אוממות אחרות של הנביאים) בשלושה (דברים): אלו הם שני הפסוקים האחרונים מסורה. אל-בכרה, אשר ניתנו מבית האוצרות אשר מתחת לכסא, אשר לא ניתנו לאיש לפני, ולא יינתנו לאיש לאחרי.

5) עזיבת הקריאה של פסוקים אלו אינה מתאימה לתבונה האסלאמית.

מסופר מחריס מעלי שאמר: "אני לא רואה את המוח האסלאמי במי שהולך לישון לפני שהוא קורא את איאת-אל-כורסי ואת הפסוקים האחרונים של סורה אל-בכרה, כי, באמת, הם ניתנים ל הנביא שלך עליו השלום וברכת אללה מהאוצרות מתחת לכס העליון".

6) שני הפסוקים האחרונים מסורה אל-בכרה מגנים מפני השטן.

סיפר ​​תירמידי מנוגמן בן באשיר משליח אללה עליו השלום וברכת אללה, אמר: "באמת, אללה ציווה 2000 שנה לפני בריאת הארץ והשמים שישלח למטה את שני הפסוקים האחרונים של סורה אל. -בכרה, לבית שאם לא יקראו בו שני הפסוקים הללו שלושה ימים, יתקרב השטן. (טירמידי עצמו אמר: "חדית' "גריב" - (משודר דרך שרשרת משדרים אחת)).

7) לשני הפסוקים האחרונים מסורה אל-בקרה יש מעמד מיוחד.

מדווח כי אבן עבאס אמר: "פעם כאשר ישבנו ליד שליח אללה עליו השלום וברכות אללה, ג'יבריל היה לידו. לפתע שמע חריקה מעל ראשו, וג'יבריל הביט בשמיים ואמר: "זהו שער בגן עדן שלא נפתח מעולם". מלאך ירד דרכם, שהתגלה לנביא עליו השלום וברכת אללה ואמר: "שמחו בשני האורות שניתנו לכם ולא ניתנו לאף אחד מהנביאים קודם לכן. אלו הם סורה אל-פתיחא והפסוקים האחרונים של סורה אל-בקרה. וכל אשר תקרא בהם ודאי ינתן לך." מוסלמי.

זהו רק חלק קטן מהחדית'ים המוקדשים לשני הפסוקים הללו מסורה אל-בכרה. כפי שניתן לראות מהחדית'ים לעיל, ניתן לקרוא את שני הפסוקים האחרונים הללו גם כדואה. אפשר להתחקות אחר משמעות הדבר, למשל, במילים: "...וכל אשר תקרא בהן, ודאי תזכה".

באופן טבעי, כדי לעשות דואה כמו שצריך, אתה צריך לפחות לדעת את המשמעות של מה שאתה הולך לשאול.

285. השליח האמין במה שנשלח אליו מאת ה', וכך גם המאמינים. כולם האמינו באללה, במלאכיו, בכתבי הקודש שלו ובשליחיו. הם אומרים: "איננו מבדילים בין שליחיו". הם אומרים: "תקשיבו וצייתו! אנו מבקשים את סליחתך, אדוננו, ונגיע אליך.

286. אללה אינו מכביד על אדם מעבר ליכולתו. הוא יקבל את מה שרכש, ומה שרכש יהיה נגדו. אדוננו! אל תעניש אותנו אם שכחנו או עשינו טעות. אדוננו! אל תטיל עלינו את הנטל שהטלת על קודמינו. אדוננו! אל תכביד עלינו במה שאיננו יכולים להרשות לעצמנו. היו אדיבים אלינו! סלח לנו ותרחם! אתה המגן שלנו. עזרו לנו לגבור על אנשים לא מאמינים.

השליח האמין במה שנשלח אליו מאת האדון - הודעת הנביא עליו השלום והברכות. מסופר מאל-חכים מאנס בן מאליק, שאמר: "כאשר נשלח הפסוק הזה לנביא עליו השלום וברכות אללה, הוא אמר עליו שלום וברכות אללה: על עצמך) להאמין בו.

וגם המאמינים - הוספתם לשליח, ואז הודעה פומבית על כך.

כולם האמינו באללה, במלאכיו, בכתבי הקודש שלו ובשליחיו. הם אומרים: "איננו מבחינים בין שליחיו - המאמינים מאמינים שאללה הוא אחד, הוא נצחי ואינו זקוק לאיש, אין אל מלבדו, ואין אל שווה לו. הם מאמינים בכל הנביאים, השליחים והספרים שנשלחו מהשמים אל משרתי אללה מבין הנביאים והשליחים. המאמינים אינם מבחינים בין השליחים, הם אינם מאמינים בחלקם, אלא מכחישים אחרים, להיפך, המאמינים מאמינים לחלוטין שכל השליחים קראו לדרך הישר, גם אם בוטלו חוקיהם, ברשות אללה. , עם הופעתו של מוחמד, אלוהים יברך ויברך אותו, חותמי הנביאים. יום הדין יגיע במהלך הפעלת השריעה של שליח אללה עליו השלום וברכותיו.

הם אומרים: "תקשיבו וצייתו! – שמענו את דבריך אדוננו, הבנו אותם, אנו מקיימים אותם.

אנו מבקשים את סליחתך, אדוננו – בקשת סליחה, רחמים, חסד.

אבן ג'ריר אמר: "כשהיא נשלחה אל שליח אללה עליו השלום וברכות אללה: השליח האמין במה שנשלח אליו מאת ה', כמו גם המאמינים. כולם האמינו באללה, במלאכיו, בכתבי הקודש שלו ובשליחיו. הם אומרים: "איננו מבדילים בין שליחיו". הם אומרים: "תקשיבו וצייתו! אנו מבקשים את סליחתך, אדוננו, וההגעה מגיעה אליך, "ג'יבריל אמר: "באמת, אללה שיבח אותך ואת האומה שלך הדרך הכי טובהאז בקשו וניתן לכם." והוא (עליו השלום וברכת אללה) שאל: "אללה לא כופה על אדם מעבר ליכולותיו..." ולסוף הפסוק.

אללה אינו כופה על אדם מילים מעבר ליכולותיו - אללה אינו דורש מאיש מעבר לכוחותיו ויכולותיו, זהו רחמי הקב"ה ביחס ליצירותיו, זו אחת הדעות בנושא זה. עם זאת, זה יהיה עדיף האפשרות הבאה: הסחבה היו נסערים מאוד לאחר שנחשף הפסוק שאומר: "בין אם תמצא את אשר בנפשך ובין אם תסתיר אותו, אללה יגיש לך דין וחשבון על כך" (כמה קשה לאדם לשלוט במחשבותיו המתעוררות מחוסר יראת שמים (אימנה), או מהצעות מהשייטן, אין זה מפתיע שהסחאבה מאוד נסער מזה). המילים: "אללה לא כופה על אדם מעבר ליכולותיו" - נותנים הקלה למוסלמי, כלומר. אדם לא יהיה אחראי למה שהוא מעבר לכוחו, כלומר, אדם יהיה אחראי רק למה שהוא יכול להתרחק ממנו. אולם למען ההגינות יש לציין שהדבר מתייחס רק לתפיסה הפנימית של האדם, אך אם נדבר על פסוק זה לאורו של תירגול כלליאת כל פעולה הכרחית, אז יש להבין את הפסוק הזה כדלקמן: "אללה אינו כופה על אדם מעבר ליכולותיו" - כלומר, אם אללה נתן לאנשים השראה שיש צורך לבצע פעולות מסוימות, למשל, תפילה, זכאת, חאג' וכו'. , אזי ביצוע פעולות אלו לאדם אינו מכביד ובהתאם לכך הן אינן מוקצות עליו מעבר ליכולותיו, כלומר הן בסמכותו.

הוא יקבל את מה שרכש – כלומר מהטוב.

נגדו יהיה מה שרכש - כלומר מהחטאים שהיו בכוחו של האדם. ועוד אומר הקב"ה, מורה לעבדיו לבקש ממנו עזרה, מלמד אותם את התפילה הבאה: אל תענישו אותנו אם שכחנו או טעינו - כלומר, מחמת שכחה לא עשינו פעולה מחייבת, או עשינו. אסור מאותה סיבה, או עשה מגונה מסיבה. בורות. אבן עבאס, מדווח על דבריו של שליח אללה עליו השלום וברכה, שאמר: "באמת, אללה הסיר (את החטאים) של האומה שלי, (שביצע מסיבות), טעויות, שכחה וכפייה".

אדוננו! אל תטיל עלינו את העול שהטלת על קודמינו – כלומר אל תטיל עלינו מעשים קשים, גם אם הם בכוחנו, כשם שנשלחו אל קודמינו.

אדוננו! אל תעמיס עלינו את מה שאיננו יכולים להרשות לעצמנו - כלומר, חובות, קשיים, צער. לפי מח'ול, הכוונה היא ל: חיי רווקות ותאוות.

היו אדיבים אלינו! - במה בינינו וביניכם בטעויות ובחסרונות שלנו.

סלח לנו - במה שקורה בינינו לבין עבדיך, ואל תראה להם את חטאינו ו מעשים רעים.

ורחם - ובעתיד, בעזרתך, אל תיתן לנו לחטוא חטאים אחרים. לכן אומרים שאדם שחטא צריך שלושה דברים: שאללה יסלח לו, שאללה יסתיר את חטאו מאנשים אחרים ולא יחטא שוב את החטא הזה.

אתה המגן שלנו - אתה המגן שלנו, עוזר, אנחנו סומכים עליך, אין כוח ואין כוח, חוץ ממך. עזור לנו לגבור על אנשים לא מאמינים - כלומר, עזור לנו נגד אלה שנמצאים באיבה עם האיסלאם, דוחים את אחדותך ואת בשורת הנביאים.

כגון תיאור קצרהמשמעות של הפסוקים הללו, שהם הפסוקים האחרונים של סורה אל-בכרה. אבל גם הפרשנות הקטנה הזו של הפסוקים למוסלמי שאכפת לו מדתו יספיק כדי לשנות את יחסו אליהם.

שני הפסוקים האחרונים הללו בידי מוסלמי יכולים להיות נשק נגד השטן, או שהם יכולים להיות תפילה מבורכת, אותה לימד הקב"ה עצמו, כי דברו אמת, ומה שאמר יהיה כך. לא משנה אם זה נאמר דרך ספרו - הקוראן או דרך הסונה של נביאו.

בואו נתרום, לפחות לפני השינה, תרומה לבנק מעשינו הטובים, אחד האוצרות מתחת לכסא אללה הכול יכול - בקריאת שני הפסוקים האחרונים מסורה אל-בכרה!

بِسْمِ اللّهِ الرَّحْمَنِ الرَّحِيمِ
آمَنَ الرَّسُولُ بِمَا أُنزِلَ إِلَيْهِ مِن رَّبِّهِ وَالْمُؤْمِنُونَ كُلٌّ آمَنَ بِاللّهِ وَمَلآئِكَتِهِ وَكُتُبِهِ وَرُسُلِهِ لاَ نُفَرِّقُ بَيْنَ أَحَدٍ مِّن رُّسُلِهِ وَقَالُواْ سَمِعْنَا وَأَطَعْنَا غُفْرَانَكَ رَبَّنَا وَإِلَيْكَ الْمَصِيرُ لاَ يُكَلِّفُ اللّهُ نَفْسًا إِلاَّ وُسْعَهَا لَهَا مَا كَسَبَتْ وَعَلَيْهَا مَا اكْتَسَبَتْ رَبَّنَا لاَ تُؤَاخِذْنَا إِن نَّسِينَا أَوْ أَخْطَأْنَا رَبَّنَا وَلاَ تَحْمِلْ عَلَيْنَا إِصْرًا كَمَا حَمَلْتَهُ عَلَى الَّذِينَ مِن قَبْلِنَا رَبَّنَا وَلاَ تُحَمِّلْنَا مَا لاَ طَاقَةَ لَنَا بِهِ وَاعْفُ عَنَّا وَاغْفِرْ لَنَا وَارْحَمْنَآ أَنتَ مَوْلاَنَا فَانصُرْنَا عَلَى الْقَوْمِ الْكَافِرِينَ

"השליח והמאמינים האמינו במה שנשלח אליו מאת ה'. כולם האמינו באללה, במלאכיו, בכתבי הקודש שלו ובשליחיו. הם אומרים: "איננו מבדילים בין שליחיו". הם אומרים: "תקשיבו וצייתו! אנו מבקשים את סליחתך, אדוננו, ונגיע אליך. אללה אינו מכביד על אדם מעבר ליכולתו. הוא יקבל את מה שרכש, ומה שרכש יהיה נגדו. אדוננו! אל תעניש אותנו אם שכחנו או עשינו טעות. אדוננו! אל תטיל עלינו את הנטל שהטלת על קודמינו. אדוננו! אל תכביד עלינו במה שאיננו יכולים להרשות לעצמנו. היו אדיבים אלינו! סלח לנו ותרחם! אתה המגן שלנו. עזרו לנו לגבור על אנשים לא מאמינים." (סורא בקארה, פסוקים 285-286)

שני הפסוקים האחרונים של סורה בקארה הם מתנה שלא יסולא בפז שנשלח אלינו על ידי אללה הכול יכול. פסוקים אלה, המתחילים במילים "Amanar-Rasulu", משקפים נושאים דתיים חשובים. הפסוק האחרון נותן דוגמאות לתפילות דוא קצרות ומלאות הבעה. האמונה שלנו היא שכל נביא הוא מנהיג גדול שאללה בחר ושלח לאומות. הם הם שהביאו לאנשים את היסודות של האימאן, המפורטים בקצרה בפסוק זה. להאמין באללה, במלאכיו, בכתביו ובשליחיו, וגם בעובדה שבסוף החיים יצטרך לענות לו - אלו הם תנאי היסוד של האימאן. אחרי שאתה מקבל את התנאים האלה, אתה צריך להתנהג כמו מוסלמי, לציית לפקודות אללה.

סורה בקארה, הכוללת את הפסוקים הללו, נשלחה בשנים הראשונות לאחר ההיג'רה. בתקופה זו, כל המוסלמים ניסו לחיות בצורה כזו שאללה יהיה מרוצה מהם. לשם כך עזבו המוהאג'רים את מקומות הולדתם ועברו למדינה, וכאן התקבלו בזרועות פתוחות על ידי האנסאר. אללה הכול יכול בסוף הסורה הארוכה הזו נותן פרס לעבדים יוצאי הדופן הללו שלו. מודיע להם על כבודם ועל המקום שהם יתפסו בקרבתו. בדרך זו, אדוננו נותן לנו שיעור בחיי הדת, כדי שנלך בדרכם של המוסלמים הראשונים. הוא מראה לנו איך לבנות מערכת יחסים עם אדוננו. יכולות להיות עליות ומורדות בנתיב השירות שלנו לאללה. הפטרון הגבוה שלנו אומר לנו שהוא יסלח על חטאינו שנעשו בניגוד לרצוננו, מתוך בורות או שכחה.

תוצאה חשובה של המיראג', עלייתו של מוחמד (ס.א.וו.), הייתה התגלותם של שני הפסוקים האחרונים הללו של סורה בקארה. הפסוקים הקדושים הללו מדברים על מואמינים צדיקים המראים ציות מוחלט לפקודות אללה. "Amanar-Rasulu" נקרא לאחר תפילת יאסטו. בדרך זו, בכל לילה אנו מחדשים את אמונתנו ומאשרים מחדש את דבקותנו בה'.

במהלך המיראג', הפסוקים הללו נחשפו בהתגלות לנביאנו ללא מתווכים. החדית'ים של שליח אללה מכילים שבחים רבים של הפסוקים הללו, מומלץ ללמוד אותם וללמד אותם לאחרים, וגם לקרוא את הפסוקים הללו לעתים קרובות, במיוחד לפני השינה (דרימי "ספר המעלות של הקוראן" ", 14). חדית' אחד אומר: "די לאדם לקרוא את הפסוקים האלה בלילה" (בוכרי "ספר המעלות של הקוראן", 10, 27, 34).

כל אחד בבית, לפני השינה, צריך לקרוא את "אמנאר-ראסול", לחשוב על משמעותו ולחזק את האימאן שלו. אם פונה אל אללה באמצעות שני הפסוקים הללו, אדם צריך לבקש מחילה על חטאים שביצע אותו במהלך היום. הזרת עלי אמר: "מוסלמי שיש לו הגיון בוודאי יירדם לאחר קריאת שני הפסוקים האחרונים של סורה בקארה (דרימי "ספר המעלות של הקוראן", 14).

כפי שמסופר מאבן עבאס (ר"ע), כאשר יום אחד ישב המלאך ג'בראיל (ע"ש) ליד הנביא (ס"ו), נשמע קול מהשמים, בדומה לפתיחת דלתות, ונביאנו נשא את עיניו. ג'ברייל אמר: "שערי גן עדן נפתחו, שמעולם לא נפתחו עד היום". בעקבות זאת, מלאך ירד דרך השער הזה. ואז אמר גבריאל: "זהו מלאך שיורד ארצה. עד היום הוא מעולם לא ירד". המלאך הצדיע ואמר לנביאנו: בשורה משמחת! ניתנו לך שתי קרני אור שלא ניתנו לאף נביא לפניך. אחד מהם הוא סורה פתיחה, והשני הוא הפסוקים האחרונים של סורה בקארה. על כל מכתב שתקרא מהם, תקבל פרס "(מוסלמי," ספר הכנסת אורחים", 254).

האיסלאם היום

מה אתה חושב על זה?

השאר את תגובתך.

הילד שלי לא ישן טוב, הרבה פעמים אני מתעורר מסיוטים ומסיבות רבות נוספות הנובעות מכך שבדרך כלל אנחנו לא הולכים לישון כמו שצריך לפי הסונה.
"הפכתי את השינה עבורך לנחמה ומנוחה, והפכתי את הלילה לצעיף עבורך, והפכתי את היום לתקופה לעיסוק בעניינים ארציים." סורה "המסר", 9-11 פסוקים.
לא כדאי ללכת לישון לאחר תפילת מרגיב. ולא רצוי לדחות שינה לאחר תפילת אישא. מהחדית'ים עולה שהנביא עליו השלום וברכות ה' לא אהב לישון לפני תפילת ערבית ולדבר אחריה.
לפני השינה רצוי לבצע שטיפה קטנה. ההדחה הנעשית לפני השינה זהה לשטיפה המתבצעת לפני התפילה. מדווח שאל-ברא בן "עזיב, אללה יהיה מרוצה ממנו, אמר: (פעם אחת) שליח אללה עליו השלום וברכות אללה אמר לי:" מתי (אתה רוצה) ללכת אל מיטה, בצע את אותה שטיפה כפי שאתה מבצע לפני התפילה, שכב על צד ימין ותגיד... "אחרי זה (אל-ברא, יהי רצון אללה,) העביר משהו דומה (לעיל ואמר): ו ואז (השליח של אללה, אלוהים יברך אותו ויקבל אותו בברכה), אמר: "ועשה (המילים האלה) את הדבר האחרון שתגיד (בסוף כל יום)" (אל-בוכרי; מוסלמי)
לא רצוי להירדם על הבטן. יעיש בן תפח אל-ג'יפארי, יהי רצון אללה משניהם, סיפר שאביו אמר: פעם אחת שכבתי על בטני במסגד, כשלפתע אדם נגע בי ברגלו ואמר: "באמת, אללה. שונא, כשהם שוכבים בעמדה כזו! הרמתי את מבטי (מעלה) והתברר ש(האיש הזה היה) שליח אללה עליו השלום וברכות האל (אבו דאוד.)
כשאתה הולך לישון, אתה צריך להקדיש חמש דקות מזמנך ולקרוא את הסורות הבאות:
"פתיחה"
לחמדו-לילאהי רביל- "אליאמין. אר-רחמניר-רחים. מאליקי יאומדין. אייאקה נא" אהיה וייאקא נאסטה "אין. איהדינאס-סירטל-מוסטאקים. סיראטל-לאזינה אן" אמטא "עליהים. גאיריל מגדובי "עליהים אלאד-דלין . אָמֵן.
המשמעות: השבח לאללה ריבונו של עולם. רחום לכל בעולם הזה ורחום רק למי שמאמין ביום הדין. אדון יום הדין. רק אותך אנו סוגדים ורק אותך אנו מבקשים עזרה. הוביל אותנו בדרך הנכונה. דרך הצדיקים, ולא דרך המקוללים על ידך, ולא דרך מי שהוליכו שולל!
"איאת אל-קורסי"
אללהו לאילה אילה הואל-הייול-קיום. לה תא "הוזוהו סינטו-וה לה נאום. להו מא פיס-סאמואטי ווה מא פיל-ארד. מאן זל-לזי ישפא" ו"ינדהו אילה בי אזניה. יא" לאמו מא בינה עידחים ווא מה חלפהום. ווא לה יוהיטונה בישאים מין "אילמיהי אילה בימה שאה. ואסי" וקורסיוהוס-סמאואטי אואל ארד. ווא לה יא אודוהו חיפזוהומא וא חואל-"אליול-"אזים.

כלומר: "הוא אללה - אין למי לסגוד מלבדו. הוא חי ונצחי. לא נמנום ולא שינה משתלטים עליו. כל מה שבשמים ובארץ שייך לו. מי יכול להתערב לפניו ללא רשותו. הוא יודע מה היה לפני עבדיו ומה יהיה אחריהם. והעבדים לא יבינו ידע בלי רשותו. כוחו מקיף את השמים ואת הארץ. תחזוקת השמים והארץ לא עומס עליו. הוא קדוש ומעל הכל".
"אמאנר ראסול"
אמנאר-רסולו בימה ונזילה אילאיהי
שלום-רביהי ווא-ל-מו "מינון
קולון אמאנה בילהי
va malaikatihi va kutubihi va rusulihi
La nufarriku bayna akhadim-mir-rusulih
va Kalu sami'na va ata'na Gufranaka
רַבָּנָה וְאִילִיכָא-ל-מַסִיר

לה יוקאליפו-להו נאפסן אילה ווסהא
להא מא קסאבת ואלאיהא מקטסאבת
רבנא לה טו "אחיזנא אין-נסינא או אחתא" על
רבנא וא לה תחמיל עליא איסראן
קמא היאמלטהו על-לזינא מין קבלינא
רַבָּנָה וְלָא תַּחְמִילָא מַה לִתְקַתָּא לְנַבְיָה
vafu anna vaҒfir lana varhamna
אנטה מאולנה פאנסורנה אלא-ל-קאומיל-קפירין.

שליח אללה אמר: "אללה כתב מגילה אלפיים שנה לפני שברא את השמים ואת הארץ, אשר נשמרת ליד כסאו. אם יקראו אותם בבית שלושה לילות ברציפות, אז השייטן לא יתקרב אליו (כלומר, לבית)." (אחמד, "אל-מוסנאד").
אבן מסעוד דיווח כי הנביא עליו השלום וברכת אללה אמר: "מי שקורא את שני הפסוקים האחרונים של סורה אל-בכרה בלילה, זה יספיק לו". (מוסלמי).
"איכלאס"
קול הואאללהו אהד. אלאהוס סמאד. לאם יליד ואל יוולד. Wa lam Yakul-lahu kufuuan ahad.
כלומר: "תגיד: "אללה הוא אחד. כולם צריכים אותו, אבל הוא לא צריך אף אחד. הוא לא הוליד והוא לא הוולד. ואין שווה לו ואין כמוהו".
סורות שצריך לקרוא כדי להגן מפני כל הצרות, האסונות והקשיים:
הגברת האצילה עיישה (שמחה עם אללה גנהא) דיווחה כי הנביא מוחמד (S.A.S.) בכל פעם לפני השינה, וגם כאשר מצוקה פקדה אותו, קרא את הסורות אל-איכלאס, אל-פאליאק ואנו-אנו", ולאחר מכן. הוא נשף על כפות ידיו והעביר אותן על פניו, ראשו וכל גופו.

פליאק
קול א "וזו בירבביל-פאלק. מין שרי מה הליאק. ווא מין שררי גאסיקין איסא וואקב. ווא מין שרין-נפאסתי פילגוקד. ווא מין שררי חסידין איסא חסד.
משמע: "אמור: "אני מבקש ישועה מאדון השחר כנגד היצורים הרעים אשר ברא; כנגד רוע החושך היורד, כאשר הוא משתלט עלינו; מרעתו של העושה כישוף; מרוע הקנאה, כאשר מבשילה אותו קנאה.
"לָנוּ"
קול א "וזו ביראבין-נאס. מאליקין-נאס. איליהין-נאס. מין שריל ווסואסייל-הנאס. אלאזי יואס-יוסו פי סודורין-נאס. מינל-ג'ינאטי אואן-נאס.
משמע: "אמור: "אני מבקש ישועה מאדון כל האנשים. אצל שליט יום הדין אני מחפש מקלט מרוע מפתה לא נחמד. הוא מג'ינים ואנשים, מחדיר וואסואסה (ספק) לנפשותיהם של אנשים. ממנו אני פונה אל השליט של כל האנשים.
ניתן לקרוא את הסורות לעיל גם על ילד להגנה מפני שייטן.

הנביא מוחמד עליו השלום והברכה אמר: "ארבעה [שברי קוראן] נשלחו [בדרך מיוחדת] מאוצר [הנמצא] מתחת לכס המלכות. (1) סורה אל-פתיחא, (2) פסוק אל-כורסי, (3) שני הפסוקים האחרונים של סורה אל-בכרה ו-(4) סורה אל-קיאבסר.

סורה אל-פתיחא (1:1-7)

"השבח אמיתי שייך רק לאללה (אלוהים), ריבונו של עולם, שרחמיו נצחיים ובלתי מוגבלים, אדון יום הדין. אנו סוגדים לך ומבקשים ממך עזרה [תמיכה, ברכת ה' בעניינינו]. הנח אותנו לדרך הנכונה. דרכם של מי שהוענק להם [מקרב הנביאים והשליחים, הצדיקים והקדושים, וכן כל אלה שזכו כל כך - ללכת בדרך הנכונה]. לא אלה שכעסת עליהם, ולא אלה שנפלו ממנו. אָמֵן.

איאת "אל-כורסי" (2:255)

"אללהו לאה איליה איליאה אילאיה הובל-הייול-קאיום, לאה תהוזוהו סינטוב-וואלאיה נאום, להו מאה פיס-סאמאוואטי ווא מאא פיל-ארד, מאן הול-ליאזי ישפיאו אינדהו אילאיה בי מהם, יאלמו מאה בינה. איידייהים ווא מאא חלפהום ווא לאיה יוהייטוונה בי שאים-מין 'אילמיהי אילאיה בי מאא שעא, ואסי'א קורסייוהו סאמאאוואאטי ואל-ארד, ווא לאיה יאודוהו היפזוהומא וא הובל-'אלייול-עזים'.

תִרגוּם:

"אללה (אלוהים, אדוני, הבורא האחד והיחיד של הכל)... אין אלוהים מלבדו, החי הנצחי, הקיים. לא שינה ולא תרדמה יעקפו אותו. הוא הבעלים של הכל בשמיים וכל דבר עלי אדמות. מי יתערב לפניו, חוץ מרצונו?! הוא יודע מה היה ומה יהיה. איש אינו מסוגל להבין אפילו חלקיקים מהידע שלו, אלא על פי רצונו.

שני הפסוקים האחרונים של סורה אל-בקרה (2:285, 286)

"הנביא [מוחמד] האמין [באמת ואמיתות מה] שנשלח אליו מאת האדון [וזה הכתוב הקדוש, והתגלויות נבואיות, ומשימת השליח עצמה], והמאמינים [האמינו גם] . כל [שהיו מסוגלים להאמין] האמינו באלוהים [הבורא היחיד, ריבונו של עולם], במלאכיו, בכתביו [תורה, הבשורה, הקוראן וכל מה שנשלח מהכל יכול לאורך ההיסטוריה האנושית] ו שליחי אלוהים. אנחנו לא מחלקים בין שליחים. [מנקודת המבט של האסלאם, אין שליחים רעים וטובים, מוכרים ובלתי מוכרים.] והם (המאמינים) אמרו: "שמענו [התראות אלוהיות שהועברו באמצעות הנביא] והגשנו. אנו מבקשים ממך לסלוח על חטאינו, ה', כי השיבה היא אליך. [אחרי סוף העולם נקום כולנו ונשוב, תעמוד לפניך לענות על מעשינו בכיכר בית הדין].

אללה (אלוהים, אדוני) אינו כופה על הנשמה מה שגדול מעוצמתה (יכולותיה). לטובתה מה שעשתה [מהטובים], וכנגדה מה שעשתה [של הרע. הנשמה אינה אחראית לסוגים שונים של מחשבות חולפות, ועוד יותר מכך על חטאים של אחרים]. אלוהים אדירים! אל תענישו על שנשכחו או התבצעו בטעות. [אנו שואפים לא לשכוח את החשוב, ולא לטעות בבחירה.] אל תטיל עלינו נטל (משקל) כפי שהטלת אותו על מי שהיה לפנינו. אל תטיל את האחריות שלנו לעשות את מה שאנחנו לא יכולים לעשות. סלח לנו [מה בינינו לבינך, חטאינו וטעויותינו], סלח לנו [מה בינינו לבין אנשים אחרים, אל תגלה להם את חסרונותינו וטעויותינו] ורחם עלינו [בכל מה שמחכה בעתיד. ] . אתה הפטרון שלנו, עזור לנו [בעימות] עם אנשים שמתכחשים לך [עם אלה ששכחו מאמונה ודוגלים בהרס המוסר, המוסר, ערכי החיים והנחות הקדושות]".

סורה אל-קיאבסר (108:1-3)

"באמת, אנו [אומר ריבונו של עולם] נתנו לך [מוחמד] אל-קיאבסר [נהר בגן עדן; מקור בלתי נדלהחסד אלוהי במשכן הארצי ובנצחי - הקוראן הקדוש, שליחות נבואית, זכות התערבות ביום הדין וכו'.